המבול הוא מכת הטבע המפורסמת ביותר בהיסטוריה. איזה שינוי בוצע בעקבותיה בדרך בה מתנהל הטבע, ואיך זה קשור להמשך קיומנו על פני כדור הארץ?
הכתוב מספר שהמבול בא "כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום", "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ", וכן "כי מלאה הארץ חמס" (בראשית ו). במקורות מוסבר שאלוהים זה בעצם הכוח הכללי שבטבע. כוח אחד ששולט בכל מערכת כוחות הטבע.
לפני מיליוני שנים, אומרים המדענים, ירדנו מהעצים והתחלנו להיות בני אדם. הגורם הפנימי שהביא לכך היה גדילת הרצון האגואיסטי. האגו הוא זה שהוציא את האדם מעולם החי, ומאז הוא כל הזמן מתעצם. האגו עורר באדם מחשבות רעות ביחס לזולת, איך לנצל לטובתו כל דבר, בלי להתחשב בכלום.
כשהגיעו המחשבות האגואיסטיות לרמה מסוימת, הופר האיזון העדין שהיה בין המין האנושי לכלל הטבע. המערכת, שמטבעה היא אינטגרלית, הייתה צריכה להחזיר את עצמה לאיזון.
ואז בא המבול, ולאחריו נוצר עולם חדש. הוגדר קשר חדש בין האדם לטבע, קשר פחות חזק מכפי שהיה קודם. הדומם, הצומח והחי הם חלק מהטבע, חלק מהאלוהים, מפני שאין להם כל בחירה חופשית. ככל שהתהווה באדם כוח אגואיסטי, הוא התרחק מהטבע, נעשה הפוך ממנו, הפר את חוקי האיזון של המערכת.
בשלב זה היה האדם צריך לעשות מאמץ מודע להתעלות מעל האגו שהתעורר בליבו ובמוחו, כדי להישאר מחובר לטבע הכללי. לבדוק אם כל פעולה שהוא מתכנן לעשות הכרחית לקיומו וטובה לסביבתו. אילו זה קרה, היה האדם מתחיל להבין את מערכת הניהול הפנימית שיש בטבע, את תוכנית ההתפתחות, את החיבורים שבין כל פרטי המציאות. אבל האדם חטא וחטא, ניצל כל מה שראה סביבו בצורה הכי גסה, עד שהביא על עצמו מכה גדולה.
במהותו, המבול מסמל הורדה של רמת הרגישות המערכתית למעשיו של האדם. הטבע כאילו אמר, "תעשו מה שאתם רוצים. החשיבות שלכם ירדה פי מאה, ולכן מידת השפעתכם על כללות המערכת קטנה". האדם פספס את ההזדמנות להכיר את הטבע לכל עומקו, ונסגר בתוך קונכייה אגואיסטית צרה. אצים רצים שבעים שנה, מתעייפים, דועכים, מתים, בלי להשיג בעצם שום דבר.
כך או אחרת, כיום המעגל נסגר. אלפי שנות התפתחות אגואיסטית מביאים אותנו למבוי סתום, להכרה שאין לנו עתיד אם לא נחולל שינוי מהותי בתפיסה. העולם נעשה מקושר כל כך, התלות ההדדית מגיעה לרמה כה גבוהה, ואנחנו מוצאים את עצמנו באותה סירה. בלי איזון והשלמה, כולנו נטבע.
חוסר האיזון בא לידי ביטוי בצורה הקשה ביותר ביחסים שבין אדם לאדם. לכן, זו הרמה שבה צריך תהליך התיקון להתמקד. יש שיטה שלמה שמלמדת כיצד להפוך את כוח האגו כך שישמש לטובת הזולת ולא לרעתו, וכשנלמד להשתמש בה נהפוך להיות כאיש אחד בלב אחד. האגו יגדל עוד ועוד, אבל אנחנו נדע איך לעבוד איתו כעזר כנגדו, כמנוף להגברת החיבור הטוב.
בשורה תחתונה, מצב העולם הוא מראה של מצב היחסים בין איש לרעהו. נלמד להתחבר באהבה מעל האגו שהרחיק ומסכסך בינינו, ונראה איך הטבע כולו מאיר פניו אלינו.
