במשך יותר מחמש שנים חזרה אותה תמונה בתיקה הרפואי של מטופלת: בדיקת דם סמוי בצואה נמצאה חיובית, ניתנה לה הפניה לבדיקת קולונוסקופיה – אך הבדיקה לא בוצעה. לטענת עורכי דינה, למרות רצף הממצאים החריגים, איש מהרופאים בקופת חולים לא הסביר למטופלת באופן ברור כי הבדיקה נועדה בין היתר לשלול סרטן, ולא הבהיר לה עד כמה חיוני להשלים את הבירור.
רק באוגוסט 2025, לאחר חמש תוצאות חיוביות והפניות חוזרות לקולונוסקופיה, בוצעה הבדיקה. אז כבר התגלה בגופה סרטן מתקדם של המעי הגס עם סיכויי הישרדות נמוכים.
טענות אלה עומדות במרכזה של תביעת רשלנות רפואית שהגישו עורכי הדין רפאל אלמוג ורותם ציוני ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות', בשמה של האישה, נגד קרפת החולים.
על פי התביעה, הפרשה החלה בשנת 2019. האישה, שהייתה אז באמצע שנות ה-50 לחייה, ביצעה במסגרת בדיקות סקר שגרתיות בדיקת דם סמוי בצואה. בנובמבר אותה שנה התקבלה תוצאה חיובית ובעקבותיה ניתנה לה הפניה לקולונוסקופיה.
ברשומה הרפואית צוין כי המידע "נמסר למטופלת", אך האישה טוענת כי רופא המשפחה לא שוחח עמה על תוצאות הבדיקות, לא הוסבר לה שמדובר בתוצאה חריגה, לא פורטה בפניה משמעות הממצא ולא נאמר לה שהקולונוסקופיה נחוצה, בין היתר, כדי לשלול מחלה ממארת. לטענתה, היא גם לא הוזהרה מפני המשמעות האפשרית של אי-השלמת הבירור – והבדיקה לא בוצעה.
כעבור פחות משנה חזר הממצא. באוגוסט 2020 תועדה בדיקה נוספת שנמצאה חיובית לדם סמוי, ורופא המשפחה הוציא לה הפניה נוספת לקולונוסקופיה. על פי התביעה, התיעוד וההפניה באותו מועד נעשו בהיעדרה של המטופלת. גם הפעם, כך נטען, לא הובהר לה כי מדובר בממצא חריג שחוזר על עצמו ולא הודגשה בפניה חשיבות הבדיקה.
בפברואר 2022 התקבלה תוצאה חיובית שלישית. כחודש וחצי לאחר מכן תיעד רופא המשפחה כי המטופלת עדיין לא ביצעה קולונוסקופיה, הוציא לה הפניה חוזרת וציין ברשומה כי "אין מענה בטלפונים הרשומים בתיק". גם אירוע זה, כך נטען בתביעה, היה ביקור אדמיניסטרטיבי שנערך ללא נוכחותה של המטופלת ורופא המשפחה לא טרח לשוחח עמה ולהסביר לה על תוצאות הבדיקה החריגה.
לדברי עורכי הדין אלמוג וציוני, בשלב זה כבר היה ידוע לרופא המשפחה כי בדיקות הדם הסמוי חוזרות חיוביות לאורך שנים, וכי בדיקת הקולונוסקופיה אינה מתבצעת. חרף כך, איש בכללית לא נקט בפעולות אפקטיביות כדי לוודא שהאישה מבינה את משמעות הממצאים ומשלימה את הבירור.
וכך, בהיעדר הסבר, אותו דפוס חזר גם בשנים הבאות. בדצמבר 2023 נמצאה שוב בדיקת דם סמוי חיובית, ובספטמבר 2024 התקבלה תוצאה חיובית נוספת. בשני המקרים תועד כי המטופלת טרם ביצעה קולונוסקופיה וניתנו לה הפניות נוספות לבדיקה.
לטענת האישה, אפילו ביולי 2025, כאשר הגיעה בפועל למפגש עם רופא המשפחה, זה לא הציף בפניה את משמעות רצף הבדיקות החיוביות, ולא נדונה עימה העובדה שבמשך שנים היא אינה מבצעת את הקולונוסקופיה שאליה הופנתה פעם אחר פעם.
רק בחודש שלאחר מכן, באוגוסט 2025, בוצעה לבסוף הבדיקה, אך אז התברר כי אולי כבר מאוחר מדיי. בקולונוסקופיה התגלה ברקטום גידול גדול שמילא חלק ניכר מחלל המעי ונחשד כממאיר. המשך הבירור העלה כי האישה חולה בסרטן המעי הגס בשלב מתקדם מאד. על פי התביעה, בשלב זה כבר אובחנו בגופה גרורות מקומיות ומרוחקות.
בספטמבר 2025 היא נאלצה לעבור ניתוח לכריתת הרקטו-סיגמואיד ובהמשך נזקקה למעקב ולטיפול אונקולוגי, לרבות כימותרפיה. בעקבות המחלה והטיפולים נותרה עם נכות רפואית צמיתה ועם פגיעה משמעותית באיכות חייה.
לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' שמואל היימן, מומחה ברפואה פנימית וברפואה דחופה, המגדיר את ההתנהלות הרפואית בעניינה כ"רשלנית ביותר". לדבריו, עצם הוצאת ההפניה לקולונוסקופיה אינה מספיקה כאשר תוצאה חריגה חוזרת פעם אחר פעם, והבדיקה המשלימה אינה מתבצעת.
פרופ' היימן מתייחס במיוחד לרישום משנת 2022, שבו צוין כי לא היה מענה במספרי הטלפון של המטופלת. לדבריו, במקרה כזה על הרופא להמשיך ולנסות ליצור קשר עמה, להעלות מחדש את הצורך בקולונוסקופיה בכל מפגש ולפעול עד להשלמת הבירור.
פרופ' היימן מותח ביקורת גם על הבירור הרפואי עצמו. לדבריו, לנוכח ממצאים חוזרים של דם סמוי בצואה והחשש לממאירות במעי הגס, היה על הרופאים לפתוח באבחנה מבדלת, לברר תלונות נוספות והיסטוריה משפחתית של מחלות סרטן, ובפרט סרטן המעי הגס, וכן לבצע בדיקת בטן ובדיקה רקטלית. הוא מציין כי למעלה מרבע מממאירויות המעי הגס מערבות את הרקטום, וכי חלק גדול מהן נמצא בטווח שניתן לבדיקה רקטלית. לדבריו, אף אחת מהפעולות הללו לא בוצעה, דבר שאותו הגדיר בחוות דעתו כ"ביטוי לרדידות בעשיה הקלינית".
לדבריו, לא ניתן להגדיר את האישה כמטופלת שסירבה להיבדק. לשיטתו, מדובר במטופלת שלא הוסברה לה חשיבות הקולונוסקופיה ולא הבינה כי בדיקות הדם הסמוי שלה חוזרות חיוביות פעם אחר פעם.. "לא ניתן לצפות ממטופל לעיין בעצמו בתוצאות הבדיקות ולהבין את משמעותן הרפואית ללא הסבר מתאים מצד הרופא", קבע.
לתביעה צורפה גם חוות דעתו של פרופ' רחמים בן יוסף, מומחה באונקולוגיה. לדבריו, ניתן היה לאבחן את מחלתה של האישה שנים קודם לכן. אילו הסרטן היה מתגלה מספר שנים לפני המועד שבו אובחן בפועל, הוא מעריך כי סביר שלא הייתה נגרמת כלל פגיעה בתוחלת חייה ובאיכותם.
גם אילו המחלה הייתה מאובחנת רק במהלך השנה שקדמה לאבחון בפועל, מעריך פרופ' בן יוסף כי סיכויי ההישרדות הצפויים היו עומדים על 70%–85%. לעומת זאת, לדבריו, במצבה בעת האבחון עומדים סיכויי ההישרדות המשוערים לחמש שנים על כ-40%.
"אין ספק שלרוב המטופלים אין השכלה רפואית, ורבים מהם נרתעים מבדיקות חודרניות וכואבות", אומרים עורכי הדין אלמוג וציוני. "בהתאם לכך, לא ייתכן שהצוות הרפואי בקופת חולים יסתפק בהוצאת הפניות, מבלי לוודא כי המטופלים מבינים את חשיבותן ומבצעים בדיקות חיוניות, קל וחומר כאשר הצורך בבירור חוזר ומוצף במחשבי הקופה. במקרה זה הרופאים עצמם נקטו פעולה רפה בלבד בניסיון ליצור קשר עם המטופלת, וכשזו לא צלחה, הם פשוט ויתרו למשך שנתיים נוספות. התוצאה הייתה שהסרטן אובחן רק בשלב מתקדם, ואיכות חייה ותוחלת חייה של המטופלת נפגעו בצורה אנושה".
בתביעה מבקשים עורכי הדין אלמוג וציוני מבית משפט השלום בתל אביב לחייב את קופת החולים הלפצות את האישה על כלל נזקיה, וביניהם הפגיעה הרפואית, אובדן כושר השתכרות, הוצאות וטיפולים, עזרת צד שלישי וכאב וסבל, וזאת עד גבול סמכותו של בית המשפט - 2.5 מיליון שקלים. התביעה הוגשה בימים אלה. טרם הוגש כתב הגנה.
עו"ד רפאל אלמוג https://www.rlaw.co.il הינו בעלים של משרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות', המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית
