רשם ההוצאה לפועל הורה להפחית חוב של כ־1.9 מיליון שקל מתיק מזונות שנוהל נגד גבר גרוש לאחר שקבע כי מקור החוב אינו בדמי מזונות אלא בהלוואות ובערבויות עסקיות. הגבר יוצג בהליך על ידי עו"ד צבי וישנגרד.
הפרשה החלה עקב הסתבכותו הכלכלית וכניסת העסק של הגבר לחובות כבדים. במסגרת העסק נרשמה אשתו כערבה לכלל חובותיו.
על רקע שקיעת העסק בחובות התפרקה הזוגיות בין השניים, והם הסדירו את גירושיהם בבית הדין הרבני. עקב קשייו הכלכליים, התקשה הגבר לשאת בתשלום דמי המזונות, וגרושתו פתחה נגדו תיק לגביית חוב המזונות בהוצאה לפועל.
מספר חודשים לאחר הגירושין נשלחה הודעת חוב לאישה, על סך 1.5 מיליון שקלים, מטעם הבנקים, בשל ערבותה להלוואות שלא כוסו.
לאחר דין ודברים בין השניים הסכימו הגבר וגרושתו כי חוב הערבות יצורף לתיק גביית המזונות אותו פתחה האישה בהוצאה לפועל, וכך גם הלוואה בסך 400 אלף שקלים אותה נטל הגבר ממנה. בית הדין הרבני קיבל את הסכמות השניים וחתם עליהן כתוספת להסכם הגירושין.
בשל הסחרור הכלכלי אליו נסחף, פנה הגבר בספטמבר 2020 להליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי. במסגרת ההליך, נדרשו נושיו להצהיר על חובות של ח' כלפיהם. במעמד זה הגישה הגרושה תביעת חוב על מלוא סכום התיק בהוצאה לפועל, וטענה כי מדובר בחוב מזונות. לחיזוק דבריה הגישה האישה את התוספת החתומה להסכם הגירושין שניתנה בבית הדין הרבני.
במסגרת הדיון בהפטר המותנה, דרש עו"ד צבי וישנגרד, כי החוב שאליו טענה האישה יוגדר כחוב עסקי, ולא כחוב מזונות, משום שמקורו בהלוואות וערבות עסקית, ולא בשל אי תשלום מזונות.
עו"ד רות שוורץ, הנאמנת שמונתה לגבר, הצטרפה לדעתו, וקבעה כי אין מדובר בחוב מזונות אלא בחוב כספי רגיל שמקורו בהלוואות. עקב כך אושרה תביעת החוב של האישה בדין רגיל, ולא במעמד המיוחד שניתן לחוב מזונות.
הגרושה לא ערערה על ההכרעה, ובנובמבר 2025 ניתן לגבר צו הפטר חלוט מחובותיו, לאחר ששילם 143 אלף שקלים שנפסקו לו במסגרת ההפטר המותנה.
אך חרף שמחתו הרבה, ציפתה לו הפתעה לא נעימה עת יצא מהליך חדלות הפירעון. גרושתו לא ויתרה על חובה, וחידשה את הליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל, וזאת על מלוא החוב הרשום בו. במסגרת ההליכים היא הגדילה לעשות והוציאה נגד בעלה לשעבר פקודת מאסר, כפי שמתיר החוק נגד סרבני מזונות.
בתגובה לחידוש מאמצי הגביה, הגיש עורך הדין וישנגרד בקשה לסגירת התיק בטענת "פרעתי". בבקשה נטען כי החוב המרכזי בתיק, בסך כ־1.9 מיליון שקל, כבר סווג בהליך חדלות הפירעון כחוב רגיל ונכלל בהפטר החלוט. לטענתו של וישנגרד, חוב המזונות המקורי, ככל שנותר ממנו סכום כלשהו, היה נמוך בהרבה.
רשם ההוצאה לפועל נתנאל נאמן, שדן לאחרונה בתביעת האישה, קיבל את טענת עורך הדין וישנגרד. בהחלטתו קבע הרשם כי מאחר והנאמנת כבר הכריעה שמדובר בחוב כספי רגיל, ומאחר שהגרושה לא ערערה על סיווג זה במועד, החוב נכלל בהפטר ואינו ניתן עוד לגבייה.
הרשם הדגיש כי עצם ההסכמה בין הצדדים לגבות את החוב במסגרת תיק מזונות אינה משנה את מהותו לצורך הליכי חדלות פירעון.
בהחלטה הורה הרשם להפחית מקרן החוב בתיק סכום של 1.9 מיליון שקלים, וכן את הריבית והפרשי ההצמדה בגין חוב זה. עוד נקבע כי אם לאחר ההפחתה לא תיוותר לגבר יתרת חוב נוספת, ייסגר תיק ההוצאה לפועל.
לדברי עו"ד צבי וישנגרד, המשמש כיו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין "לא הכותרת שניתנת לחוב, וגם לא תוספת להסכם הגירושין שנחתמת כחוק, קובעים את מעמד החוב, אלא מקורו ומהותו. כאשר מדובר בהלוואות ובערבויות עסקיות, לא ניתן להפוך אותן לחוב מזונות, ובכך לעקוף את דיני חדלות הפירעון ולשלול מהחייב את זכויותיו".
עו"ד צבי וישנגרד https://zvilaw.co.il משמש כיו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין ובמחוז מרכז ומתמחה בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
