חברת מועצת העיר מהאופוזיציה, תמי זוסמן, המלווה את ועדי התושבים בשטח, קוראת לציבור להתעורר ומזהירה: "היקף הבנייה בפועל צפוי לעלות משמעותית על התכנון המקורי, חייבים להגן על התשתיות ואיכות החיים".
בימים אלו מקודמות בבית שמש שלוש תוכניות בנייה משמעותיות, המשפיעות באופן ישיר על עתיד השכונות ועל איכות החיים של התושבים.
חברת מועצת העיר, תמי זוסמן, קוראת לתושבים להכיר את הפרטים ואת האתגרים שעולים מהשטח.
מגדלים בעיר הוותיקה: מתחם בן אליעזר מספר תוכנית: 102-1357672
פרויקט פינוי-בינוי רחב היקף בעיר הוותיקה, במסגרתו מתוכנן להרוס מתחם מגורים קיים של 97 דירות. במקומו, צפויות לקום מאות יחידות דיור חדשות במגדלים, המציעים מכפיל ציפוף חריג של פי 7 עד 8 מהמצב הנוכחי.
התושבים דורשים להתנות את קידום הפרויקט בגיבוש מדיניות כוללת לעיר הוותיקה, שתבטיח מראש פתרונות לכבישים ולמוסדות החינוך בשכונה.
חבר המועצה- אבי ארנטרוי היה חתום על הערר המשותף שהוגש נגד התוכנית, אך משך בהמשך את חתימתו בשל שיקולים סיעתיים.
ממרכז מסחרי שכונתי למגדל ענק: רחוב רש"י מספר תוכנית: 102-1339423
תוכנית נקודתית המבקשת לשנות את הייעוד של מגרש קטן בעיר הוותיקה. המגרש, שיועד במקור למרכז מסחרי שכונתי נמוך, יהפוך למגדל בגובה 63 מטרים שישלב 93 דירות לצד שטחי מסחר ותעסוקה.
תושבי האזור מביעים דאגה עמוקה מההשפעה הישירה על חייהם, ומצביעים על עומסי תנועה צפויים, הצללה של מבנים קיימים, פגיעה בפרטיות ומצוקת חניה חריפה.
אלפי דירות חדשות: מתחם רמתים ברמת אברהם מספר תוכנית: 102-1545706
התכנון: תוכנית לבנייה מסיבית של אלפי דירות חדשות בדרום-מערב העיר, המצטרפת לפרויקטים נוספים המקודמים באזור.
הסכנה התשתיתית- בפנייה שהוגשה לרשויות עולה חשש כבד כי היקף הבנייה בפועל צפוי לעלות משמעותית על התכנון המקורי של העירייה.
נציגי הציבור מדגישים כי ישנו צורך חיוני ודחוף בפיתוח מקביל ומיידי של תשתיות כבישים, מים וביוב כדי למנוע קריסה ועומס כבד על השכונה.
"חייבים תכנון מושכל ומאוזן" חברת מועצת העיר תמי זוסמן מסכמת ומבהירה כי בנייה והתחדשות הן הכרחיות וחשובות לעיר, אך מטרת המעורבות הציבורית כעת היא לוודא שהתכנון בכל המוקדים הללו ייעשה בצורה מושכלת ומאוזנת, תוך הגנה על התשתיות הקיימות ושמירה על איכות החיים של התושבים.
תמי זוסמן: "אני מבינה את החלטתו של חבר המועצה אבי ארנטרוי שלא להמשיך בערר שהגשנו יחד. אני יכולה להבין את הקושי לעמוד בעמדה שונה מזו של יתר חברי סיעתו, ומכבדת את החלטתו. יחד עם זאת, אני מצרה על כך שלא קמה במועצת העיר התנגדות רחבה יותר, מכלל הסיעות ומכל גווני האוכלוסייה, לתוכניות בנייה בהיקפים כה משמעותיים.
במקרה הנדון מדובר בתוכנית שבה, לפי הנתונים שהוצגו במסגרת הערר, מוצע מכפיל של כ־7 יחידות דיור חדשות על כל יחידת דיור קיימת. בעיניי, היקף כזה מחייב בחינה זהירה במיוחד של יכולת התשתיות העירוניות לתת מענה לתוספת האוכלוסייה – תחבורה וחניה, מוסדות ציבור וחינוך, שטחים פתוחים, תעסוקה ושירותים עירוניים.
חשוב לי להדגיש: אני בעד בנייה ובעד התחדשות עירונית. העיר צריכה להתפתח, ובניינים ישנים אכן זקוקים להתחדשות. אבל התחדשות עירונית חייבת להיעשות באופן מושכל, מאוזן ומתוכנן, ובהלימה ליכולת התשתיות ולצרכים של התושבים הקיימים והעתידיים.
לכן אני קוראת לתושבים מכל חלקי העיר ומכל המגזרים להתאחד סביב הדרישה לתכנון לפני בנייה. לקדם מדיניות תכנונית ברורה לעיר הוותיקה ותוכנית מתאר עדכנית, ולפעול בכלים החוקיים העומדים לרשות הציבור, לרבות הגשת התנגדויות ועצומות כאשר מקודמות תוכניות שלדעתם אינן מאוזנות. בית שמש זקוקה להתחדשות ולבנייה – אבל לא בכל מחיר ולא בכל היקף. התושבים ואיכות חייהם חייבים לעמוד במרכז התכנון."
ממרכז מסחרי שכונתי לפרויקט ענק: תושבים מתנגדים לתוכנית 102-1339423 בבית שמש
תושבים יוצאים למאבק נגד תוכנית 102-1339423, המבקשת לשנות באופן משמעותי את הבינוי במגרש שיועד למרכז מסחרי שכונתי.
לפי מסמכי התוכנית, במקום כ־2,260 מ"ר זכויות מאושרות, מוצעות זכויות בהיקף של כ־18,000 מ"ר, בתוספת כ־1,116 מ"ר מרפסות – לצד 93 יחידות דיור, מסחר, תעסוקה וצורכי ציבור ובינוי המגיע לגובה של כ־63 מטר.
המתנגדים מדגישים: אנחנו לא נגד בנייה ולא טוענים שאסור לבנות במגרש. השאלה היא האם נכון להפוך, באמצעות תוכנית נקודתית, מגרש שיועד למרכז מסחרי שכונתי לפרויקט בהיקף ובעוצמה כאלה – מבלי שנבחנה לטעמנו באופן מספק ההשפעה הכוללת על הסביבה ועל התושבים הקיימים.
בין הטענות שמעלים התושבים: העצמת זכויות חריגה ביחס למאושר כיום, גובה ומסה משמעותיים ביחס לסביבה, מרחקים מצומצמים מהבניינים הקיימים, חשש להצללה ולפגיעה בפרטיות ובאיכות החיים, וכן שאלות תחבורתיות והנדסיות הנוגעות בין היתר לחניה, עומסי תנועה ולחפירת מרתפים עמוקים בסמוך לבנייה קיימת.
חברת מועצת העיר תמי זוסמן, המלווה את מאבק התושבים, מסרה: "התחדשות ובנייה הן דבר חשוב, אבל הן חייבות להיעשות בתכנון מושכל, כולל ושוויוני. אי אפשר להסתכל רק על מספר יחידות הדיור ועל זכויות הבנייה – צריך לראות גם את האנשים שכבר חיים במקום ואת ההשלכות על חייהם.
אם רוצים לשנות את אופייה של השכונה ולהעצים בה את הבנייה בצורה משמעותית, נכון לעשות זאת מתוך ראייה תכנונית כוללת ולא באמצעות תוכנית נקודתית למגרש בודד.
אנחנו דורשים בחינה מחודשת של היקף הבינוי, הגובה, המרחקים מהבניינים הקיימים, התחבורה, החניה וההשפעות הסביבתיות וההנדסיות – ושההגנות המהותיות על התושבים ייקבעו כבר במסגרת התוכנית ולא יידחו לשלב היתר הבנייה."
זוסמן מוסיפה ומדגישה:
כשאני מדברת על הבנייה המסיבית בבית שמש – חשוב לדבר במספרים, כי רק כך אפשר להבין את סדר הגודל.
זיווה כהן – כ־16,000 יחידות דיור
רמתיים – למעלה מ־8,000 יחידות דיור
רמת אברהם – למעלה מ־3,000 יחידות דיור
כלומר, בשלושת המתחמים הסמוכים הללו בלבד מדובר בסדר גודל של למעלה מ־27,000 יחידות דיור, באזור גיאוגרפי יחסית מצומצם.
כדי להבין על מה אנחנו מדברים: מדובר בהיקף של בערך פי 2.5 ממספר יחידות הדיור בעיר ביתר עילית כולה – רק בשטח של זיווה כהן, רמתיים ורמת אברהם יחד.
זו כבר לא עוד תוכנית נקודתית ועוד שכונה בפני עצמה. מדובר ביצירת רצף בנוי עצום, שמחייב להסתכל על כל האזור כמכלול אחד ולבחון האם התשתיות מסוגלות לתת מענה להיקפים האלה.
והבעיה הגדולה בעיניי: שיטת ה"סלמי" כל זה מתקדם כאשר לבית שמש עדיין אין תוכנית מתאר עירונית חדשה ומאושרת סטטוטורית, שמסתכלת על העיר כולה ומגדירה באופן עדכני איפה וכמה בונים, איפה יהיו צירי התחבורה, שטחי הציבור, הפארקים, התעסוקה, מוסדות החינוך והתשתיות.
תוכנית המתאר הקיימת מבוססת על תכנון בן עשרות שנים ואינה יכולה, בעיניי, לתת לבדה מענה למציאות של בית שמש של היום ולממדי ההתפתחות המתוכננים לה.
תוכנית המתאר החדשה אמנם נמצאת בהליכי תכנון, אבל כל עוד היא אינה במעמד סטטוטורי מחייב, ממשיכות להתקדם במקביל תוכניות נקודתיות.
וכאן בדיוק הסכנה של שיטת הסלמי: עוד תוכנית ועוד פרויקט, כל אחד נבחן בפני עצמו – אבל בסופו של דבר כולם מתחברים לעיר אחת.
אני חוששת שכאשר תוכנית המתאר החדשה תגיע לבשלות, נגלה שחלק מהתכנון הכולל שרצינו ליישם כבר יהיה קשה יותר, ולעיתים אף בלתי אפשרי, משום שבינתיים נקבעו עובדות תכנוניות באמצעות תוכניות נקודתיות שקודמו ואושרו.
לתכנון כזה עלול להיות מחיר כבד בעתיד – והציבור הוא שיחיה עם התוצאות.
וזה עוד לפני שדיברנו על רמה ד'.
רמה ד', שכונה שכבר מזמן מכונה גם בקרב גורמים בעירייה "עיר בתוך עיר", ממשיכה להתעצם. במקביל מקודמות תוכניות אינפיל גם בשטח הפארק הגדול, שאמור לשרת בעתיד אוכלוסייה של כ־100 אלף תושבי השכונה.
בעיניי, בשכונה גדולה וצפופה כל כך, הפארקים, השטחים הירוקים ושטחי הציבור אינם מותרות. הם צורך בסיסי של התושבים. המשך העצמת הבנייה עלול להוסיף עומס משמעותי על התחבורה, החניה, מוסדות החינוך, מבני הציבור והתשתיות.
ואמרתי היום בוועדה המחוזית דבר נוסף שחשוב מאוד להבין:
זה לא במקרה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה גל של התנגדויות תושבים לתוכניות בנייה ופיתוח בחלקים שונים של העיר:
נופי אביב, רש"י–שיינפלד, משקפיים, נווה שמיר, רמה ד', וגם תושבי רמה א' שמתנגדים לתוכנית התחנה המרכזית – ועוד.
כשבשכונות שונות, בקרב אוכלוסיות שונות ובחלקים שונים לחלוטין של בית שמש, תושבים מתארגנים, חותמים, מגישים התנגדויות ומגיעים לדיונים – מערכת התכנון צריכה לעצור ולהקשיב. זה כבר לא אירוע נקודתי של רחוב אחד או שכונה אחת. זה מסר שעולה מהשטח: התושבים מבקשים להיות שותפים אמיתיים בתכנון העתיד של העיר שלהם.
ולכן ביקשתי היום בוועדה המחוזית: תעצרו ותשמעו את הציבור. לא רק את היזמים, אנשי המקצוע ובעלי העניין שמציגים ומקדמים תוכניות – אלא גם, ובעיקר, את האנשים שכבר חיים כאן ויצטרכו לחיות עם תוצאות ההחלטות הללו במשך עשרות שנים.
צריך לקיים שיתוף ציבור אמיתי ורחב, לשבת עם התושבים ולשאול: מה חסר לכם? מהם הכשלים שכבר קיימים? מה מצב התחבורה? אילו מוסדות ציבור וחינוך חסרים? כמה שטחים ירוקים נדרשים? ומה העיר והתשתיות שלה מסוגלות לשאת?
ורק לאחר שמקבלים את התמונה הזאת – מתכננים. אני בעד בנייה. אני בעד התחדשות. אני בעד שבית שמש תגדל ותתפתח.אבל אני נגד תכנון בשיטת הסלמי, כאשר תוכנית אחת תוכנית משנה את פני העיר לפני שיש מסגרת תכנונית עירונית כוללת, עדכנית ומאושרת.
למעלה מ־27,000 יחידות דיור בשלושה מתחמים סמוכים – היקף השווה בערך לפי 2.5 מביתר עילית כולה – ולצדן המשך העצמת רמה ד' ותוכניות משמעותיות נוספות ברחבי העיר.
אלה סדרי גודל שמחייבים לעצור ולהסתכל על התמונה המלאה. קודם תוכנית כוללת. קודם תשתיות. קודם שיתוף ציבור.ואז – בנייה אחראית ומתוכננת. כי עיר לא מתכננים רק לפי כמה דירות אפשר להכניס לתוכה – אלא לפי איך ייראו החיים של האנשים שיגורו בה.
בתמונה הראשית: מתוך ההתנגדות לתוכנית ברח' רש"י
