איזה סוג דם הוא תורם אוניברסלי? כמה דם נלקח מהגוף בעת ההתרמה ותוך כמה זמן הגוף "חוזר לעצמו"? למה תרומת הדם משמשת? מאיזה גיל מותר לתרום דם בישראל? ואילו מקרים זכורים במיוחד? לכבוד יום התרמת הדם, המומחים של מד"א עונים על כל השאלות שרצינו לדעת ולא היה לנו את האומץ לשאול ומעבירים את המסר: "צריכים תרומות דם בכל ימות השנה בשביל להציל חיי אדם"
כמה זמן נמשכת תרומת דם בפועל וכמה דם נלקח בכל תרומה?
תרומת דם לוקחת בערך כחצי שעה כאשר הזמן הזה כולל את מילוי השאלון, התשאול לפני והתרומה עצמה. כמו כן, לאחר התרומה מומלץ להישאר כ-15 דקות בחדר ההתרמה על מנת לוודא שחשים בטוב. בכל תרומת דם נלקח כחצי ליטר מתורם הדם.
אם הגוף "מחזיר" את הדם שנתרם, ואם כן תוך כמה זמן?
בוודאי. הגוף הוא מערכת חכמה מאוד שיודעת להשלים את החוסרים שיש לו על פי הצורך, וגם במקרה של תרומת דם. משך הזמן שלוקח לגוף לפצות על נפח הדם שניתן בתרומה הוא בין 24 ל-48 שעות. השלמת תאי הדם האדומים ארוכה יותר ואורכת בין 4 ל-8 שבועות - אולם חשוב מאד להדגיש כי בזמן הזה אין שום מגבלות כלשהן על הפעילות הכללית ואפשר לחלוטין להתנהל כרגיל.
כל כמה זמן מותר לתרום דם?
יש לחלק את התשובה לשניים - תרומת דם ניתן לתרום בכל 3 חודשים. אולם תרומת טסיות/פלסמה ניתן בכל חודש.
האם אפשר לתרום דם אם לוקחים תרופות קבועות?
תלוי בתרופה ובמצב הרפואי שבגללו נוטלים אותה. למתרימי הדם קובץ הנחיות מפורט שעל פיו יוחלט אם התורם יכול להמשיך בתהליך התרומה.
האם אפשר לתרום דם אחרי מחלה, אנטיביוטיקה או חיסון ומי לא יכול לתרום דם?
תלוי במחלה, בתרופה או בחיסון. למתרימי הדם קובץ הנחיות מפורט שעל פיו יוחלט אם התורם יכול להמשיך בתהליך התרומה. בכל הנוגע לשאלה מי אינו יכול לתרום דם, על פי הנחיות משרד הבריאות ישנם קריטריונים ברורים ומפורטים אותם ניתן לבדוק באתר מגן דוד אדום - https://www.mdais.org/blood-donation/who-can-donate
כמה אנשים יכולה להינצל מתרומת דם אחת ומה קורה למנת הדם מהרגע שהיא נתרמת ועד שהיא מגיעה לחולה או לפצוע?
מכל מנה מכינים 3 מרכיבי דם, שניתנים לחולים שונים. על מנת לשמור על בטיחות המנה ובריאות מקבל המנה חשוב מאד שכל תורמי הדם יעשו זאת בהתנדבות, במטרה היחידה-להציל חיים. בנוסף, כל מנת דם מועברת למעבדות בנק הדם של מגן דוד אדום ברמלה, שם היא עוברת בדיקות לזיהוי מחלות ונגיפים, נבדקת לסוג דם ומופרדת ל-3 חלקים אשר כל אחד מהם מאוחסן בצורה שונה (22 מעלות, 4 מעלות והקפאה של מינוס 30 מעלות) - עפ"י הצורך מועברים מרכיבי הדם לבתי החולים על מנת להינתן לחולים, פצועים ויולדות להצלת חייהם
לאילו מצבים רפואיים הדם שנתרם מגיע בפועל?
לכלל המצבים - תאונות דרכים, ניתוחים, לידות, טיפולי סרטן, וכן גם כמובן לטיפול בלוחמים שנפצעו בשטח. חשוב שלציבור תהיה את המודעות הזאת שהדם שהוא תורם, מציל את האדם שנקלע למצב רפואי מורכב.
האם יש הבדל בין דם שנדרש בשגרה לבין דם שנדרש בחירום?
ההבדל היחיד הוא בכמויות הדרושות. בחירום, בעיקר בתקופת הסלמה ומלחמה מערכת הבריאות בכלל ושירותי הדם של מד"א נערכים להעניק טיפול רפואי לפצועים רבים מהשגרה ולכן מעבים את מאגר הדם ונדרשות יותר תרומות
מה קורה באירוע רב-נפגעים מבחינת הצורך בדם?
באירוע רב נפגעים (שאינו מלחמה או הסלמה וכו') הדם נדרש בדחיפות לטיפול בפצועים. שירותי הדם של מד"א פועלים יחד ובמקביל עם המוקד הלאומי של מד"א ויודעים את יעד הפינוי של הפצועים מהאירוע. בתיאום עם בתי החולים שמקבלים את הנפגעים בודקים את המלאי הקיים אצלם וכמובן מספקים את הדרישה לצורך הטיפולים הרפואיים
האם יש מחסור קבוע במנות דם בישראל, או רק בתקופות מסוימות ובאילו תקופות בשנה יש ירידה בתרומות דם?
שירותי הדם של מד"א פועלים כל השנה על מנת לשמור על מלאי דם תקין ולאפשר את הפעילות הסדירה של מערכת הבריאות. לצורך כך בכל יום מתרימים שירותי הדם של מד"א כ-1,200 מנות דם מתורמים מתנדבים. בתקופות מסוימות כדוגמאת חודשי הקיץ וחגי תשרי וניסן, בהם רבים מאזרחי המדינה נמצאים בחופשות, בתי ספר ואונברסיטות רבות לא פועלות וכו' נוצר מחסור תקופתי
איזה סוג דם נחשב "תורם אוניברסלי" ולמה הוא כל כך חשוב?
סוג דם O ובמיוחד O מינוס הוא התורם האוניברסלי מכיוון שאין בו את הסוכרים שמגדירים את סוג דם A או B ויכול לתת דם לכל אחד, לא משנה מה סוג הדם שלו
איזה סוג דם הוא הנדיר ביותר בישראל והאם האם יש סוגי דם שנפוצים יותר באוכלוסיות מסוימות?
סוג הדם הנדיר ביותר בישראל כיום הוא AB מינוס ואילו שכיחות סוגי הדם העיקריים (A,B,O) שונה בין הארצות שונות. בישראל למשל, רק 35% הם בעלי סוג דם O לעומת מעל 50% בדרום אמריקה. במזרח הרחוק אין כמעט אנשים בעלי סוג Rh מינוס.
מה ההבדל בין תרומת דם רגילה לבין תרומת פלזמה או טסיות?
תרומת דם רגילה ניתן לתרום בכל אחד מאתרי ההתרמות של מד"א ברחבי הארץ. תרומת פלסמה או טסיות ניתנת בתהליך שנקרא "פרזיס", ובו התורם מחובר למכשיר התרמה אוטומטי ממוחשב שיודע להפריד רק את המרכיב הנדרש (פלסמה אוו טסיות). מהדם ומחזיר את כל השאר לתורם. אורך תרומת דם אורכת כחצי שעה, פלסמה -כשעה וטסיות כשעה עד שעה וחצי.
מה עושים אם תרומה מסוימת לא מתאימה לשימוש?
אם תרומת הדם לא מתאימה לשימוש בגלל שבאחת מהבדיקות המבוצעות למנה התקבלה תוצאה חיובית, המנה מושמדת והודעה על הממצא נשלחת לתורם, שמופנה לייעוץ רפואי. מנות שאינן מתאימות לעירוי מסיבות אחרות מועברות למוסדות מחקר בישראל-בהסכמת התורמים.
האם כל מנת דם נבדקת לפני שהיא מועברת לשימוש רפואי?
בוודאי. שירותי הדם של מד"א בודקים את 100% מהמנות שמותרמת ע"י מד"א. זה חלק מאוד משמעותי של בריאות מקבל המנה ובנושא הזה אין פשרות כלל וכלל. בדיקת המנות מתבצעת ב 24-36 השעות שלאחר ההתרמה.
האם זה בריא לתרום דם?
בעבר היו פרסומים מדעיים על אלפי תורמי דם שהראו שכיחות נמוכה יותר של התקפי לב ואירועים מוחיים בקרב מי שתרמו דם באופן קבוע. ההסבר שניתן היה שבגלל תרומות הדם הקבועות רמת הברזל בגוף התורמים היתה נמוכה יותר-מה שהגן עליהם מנזק חיימצוני מתמשך. מה שבטוח שתרומות הדם תורמות מאד לבריאות מקבלי הדם ומצילות את חייהם!.
מה כדאי לאכול או לשתות לפני תרומת דם, ומה לא כדאי לעשות אחרי פעולת תרומת הדם?
לפני תרומת דם חשוב מאד לשתות נוזלים ומומלץ גם לאכול משהו - אפילו קטן. לאחר תרומת הדם, אין לעשות פעילות גופנית מואצת כמו ספורט למשל, או לעלות על טיסות, זאת למשל של כ-24 שעות.
האם תרומת דם מסוכנת לאנשים בריאים והאם נערים או צעירים יכולים לתרום דם, ומאיזה גיל?
תרומת דם אינה מסוכנת לאנשים בריאים כלל אך היא אפשרית מגיל 17 עם אישור הורים ומגיל 18 ללא מגבלת גיל. לגבי בריאותם של התורמים בגילאים הבוגרים - תורמים חדשים מעל גיל 60 ותורמי דם חוזרים מעל גיל 65 חייבים להביא, אחת לשנה, אישור מרופא המשפחה שלהם שתרומת הדם לא תזיק לבריאותם.
מה אומרים לאדם שחושש ממחטים אבל רוצה לעזור?
תרומת הדם של אותו אדם תציל את חייהם של שלושה אנשים! לכן, גם לחוששים, אנחנו קוראים להגיע, להתגבר על הפחד והחששות למשך דקה אחת בלבד של אי הנוחות בעת הכנסת המחט לווריד לטובת המעשה הנאצל.
האם מד"א יכול לספר על מקרה שבו תרומות דם הצילו חיים בצורה ברורה ומרגשת?
יש אין ספור סיפורים כאלה - למשל יולדת שדיממה באופן מסכן חיים במשך הלידה ונזקקה ללקבלת מנות דם רבות בעירוי וחייה ניצלו והתינוק זכה באם חיה ומתפקדת. או אישה שנשאה ברחמה עובר שהדם שלו נהרס בגלל חלבונים (נוגדנים) שעברו אליו מאמו (אי התאמה בין האם לילד, בסוג Rh למשל) וחיי העובר ניצלו בזכות מנות דם מתורמים מתאימים שניתנו לו בעודו ברחם אימו, עד הלידה. וכמובן, חיילים שנפצעו קשה מאד בעזה ובלבנון וקיבלו עירויי דם בשדה הקרב, קרוב ככל האפשר לאתר הפציעה, ובעת הפינוי המהיר במסוקי חיל האוויר, עד הגעתם לבתי החולים.
האם התורם יודע למי התרומה שלו הגיעה?
תרומת הדם היא אנונימית. תורם הדם ומקבל הדם לא יודעים אחד על השני.
מה המסר הכי חשוב שמד"א רוצה שהציבור יבין על תרומות דם?
הדבר החשוב לציין לכבוד יום תורם הדם הבינלאומי הוא שתרומת דם היא דבר חשוב מאד בכל ימות השנה. הן בשגרה והן בחירום. כל זמן הוא זמן טוב להצלת חיים. לכן אנחנו קוראים לציבור להגיע ולתרום דם כי למרכיבי הדם יש תוקף ממספר ימים ועוד חודש וקצת וצריך דם כל הזמן, לא רק במלחמה, גם ליולדות, לחולים, לפצועים ועוד.
מידע על עמדות התרמות דם הפרוסות ברחבי הארץ ניתן למצוא באתר האינטרנט של מד"א בכתובת https://www.mdais.org/blood-donation או בטלפון 03-5300400. לפני הגעה למקום ההתרמה רצוי להתעדכן מראש מכיוון שעלולים לחול שינויים במקומות ההתרמה ו/או במועדי התרמות הדם. מומלץ לקבוע תור לתרומה באתר מד"א ולמלא את שאלון התורם שמתקבל לטלפון הסלולרי בטרם ההגעה.
המידע המקצועי בכתבה נכתב על ידי פרופ' אילת שנער, לשעבר סמנכ"לית שירותי הדם של מגן דוד אדום וד"ר רפאל סטרוגו, סמנכ"ל רפואה ושירותי הדם של מגן דוד אדום
