כיצד ייתכן שאישה צעירה ובריאה, המצויה במעקב היריון מסודר וכולל, עוברת שוב ושוב בדיקות המצביעות על ממצאים חריגים, אך חרף הצטברותם, אף גורם רפואי אינו מחבר ביניהם ואינו שולח אותה לבירור שיכול לשנות את התמונה כולה?
שאלה זו עומדת במרכז תביעת רשלנות רפואית אותה הגישו בני זוג נגד קופת חולים ונגד רופא הנשים שניהל את מעקב ההיריון, באמצעות עורכי הדין רפאל אלמוג ואריאל גולד ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות'.
על פי התביעה, האם נכנסה להיריון שני בגיל 33, כשהיא בריאה וללא מחלות רקע משמעותיות. במהלך ההיריון עברה האם סדרת בדיקות שגרתיות, סקירות מערכות וייעוץ גנטי, שבמהלכן נמסר לה כי ההיריון מתנהל באופן תקין.
אלא שלטענת התביעה, כבר בסקירת המערכות המוקדמת זוהו ציסטות צוואריות דו־צדדיות. מדובר, כך נטען, בממצא מוכר העלול להיות קשור לתסמונות גנטיות ולמומי לב. רופא נשים בכיר שליווה את האם באופן פרטי, ציין את הממצא והמליץ על ביצוע בדיקת אקו לב עובר. ואולם, על פי הנטען, חרף ההמלצה המפורשת, האם לא הופנתה לביצוע הבדיקה, והרופא שהמליץ עליה לא וידא בהמשך כי היא אכן בוצעה.
על פי התביעה, בהמשך ההיריון הופיעו ממצאים מחשידים נוספים. בסקירת המערכות המאוחרת ובבדיקות נוספות הודגמה הרחבה של אגני הכליות. כמו כן, נטען כי ניתן היה לזהות בבדיקה זו גם קפל עורף מעובה והרחבה של הסינוס הקורונרי [מבנה ורידי בלב] – שני ממצאים שהוחמצו על ידי הרופאים והיו מחזקים את החשד למומים בעובר.
כך, לאחר שההנחיות לביצוע אקו לב לא יושמו, והממצאים המחשידים לא אותרו, נולד בנם של בני הזוג עם בעיות בריאותיות שהצריכו בירור.
במסגרת הבירור אובחן אצל הילוד מום לבבי, ובוצע בו הליך פולשני שהסתבך והצריך ניתוח לב פתוח.. כתוצאה מכך סבל הפעוט מסיבוכים נוספים ונדרש לאשפוזים וטיפולים חוזרים במהלכם התברר כי הוא לוקה בתסמונת נונאן - תסמונת גנטית קשה ומוכרת העלולה לגרום למומי לב, עיכוב התפתחותי ופגיעה במערכות גוף שונות.
לטענת עורכי הדין אלמוג וגולד, הילד סובל כיום מעיכוב התפתחותי רב־תחומי המשפיע על כלל תחומי חייו, הכולל קשיים משמעותיים בהבנה ובהבעה שפתית, פגיעה ביכולות הקוגניטיביות וקשיים בוויסות ההתנהגותי והרגשי.
הוא סובל ממגבלה בתנועה וקושי בפעולות עדינות בידיים, הליכה בלתי יציבה ומסורבלת, והוא נזקק לעזרה בפעולות יומיומיות בסיסיות. בשל מצבו הוא משולב במסגרת שיקומית, נדרש לליווי והשגחה קבועים, ומצבו התפקודי מוגבל באופן משמעותי וצפוי להימשך כך גם בעתיד.
לתביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת פרופ' ישראל טלר, מומחה במיילדות, גינקולוגיה ואולטרה־סאונד, הקובע כי החמצת אבחון התסמונת בה לקה הילד בעודו בבטן אמו - מהווה כשל מקצועי חמור ומתמשך.
לדבריו, ציסטות צוואריות הן ממצא אופייני לתסמונת נונאן, אך למרות המלצה להפנות לבדיקת אקו לב עובר, הרופאים המלווים התעלמו ממנה, וגם היועצת הגנטית לא קישרה בין הממצא למומים מוכרים.
עוד מציין המומחה, כי בסקירה המאוחרת הודגמה הרחבת אגני כליה, אך לא נעשה חיבור לממצא הקודם, ובנוסף הוחמצו קפל עורף מעובה והרחבה של הסינוס הקורונרי – ממצאים המחייבים בדיקת אקו לב עובר.
לדברי המומחה, אילו הבדיקה הייתה מבוצעת, ניתן היה לאבחן היצרות בעורק הריאה, ממצא שכיח בתסמונת נונאן. אף שהומלץ לשקול את הבדיקה לאחר הסקירה הראשונה, ההמלצה נזנחה, לא נבדק אם בוצעה, ולא ניתנה הפניה גם לאחר ממצאים חריגים נוספים.
זאת ועוד, מסביר המומחה כי בשבוע 20+5 כבר התקבלה תמונה הכוללת ציסטות צוואריות, קפל עורף מעובה, הרחבת אגני כליה וסינוס קורונרי מורחב – מצב שחייב אקו לב עובר והמשך בירור גנטי.
לטענתו, ההחמצות ואי ההפניה לבדיקה הביאו ללידת ילד עם תסמונת נונאן מבלי שהוסבר להורים על החשד, ובכך נשללה מהם האפשרות לפנות לוועדה להפסקת היריון, שהייתה מאשרת זאת.
כמו כן, באשר לנזקי הקטין, לתביעה צורפו חוות דעת רפואיות של שני מומחים נוספים: פרופ' אלי להט, מומחה בנוירולוגית ילדים, התפתחות הילד ורפואת ילדים, ופרופ' נתן רוגין, מומחה בקרדיולוגיה וקרדיולוגית ילדים. חוות הדעת מלמדות על פגיעה רב-מערכתית קשה ומתמשכת אצל הקטין.
במישור הנוירולוגי, מסביר פרופ' להט כי הקטין סובל מעיכוב התפתחותי משמעותי המשפיע על השפה, המוטוריקה, היכולות הקוגניטיביות והוויסות ההתנהגותי, אשר מחייב ליווי וטיפול אינטנסיבי לאורך שנים. בהתאם לחוות דעתו של פרופ' להט, נקבעה לקטין נכות בשיעור של 40% בגין הליקויים ההתפתחותיים והקוגניטיביים, וכן 40% נוספים בגין הפגיעה המוטורית וההגבלה בהליכה.
במקביל, סובל הקטין ממום לב מולד מורכב שהוביל להתערבויות פולשניות ולסיבוכים משמעותיים, ולאחריהם נותרה פגיעה קרדיאלית המשפיעה על תפקודו היומיומי ועל יכולת המאמץ שלו. מצבו מחייב מעקב וטיפול מתמשך וצפוי להשליך על בריאותו גם בעתיד. בהתאם לחוות דעתו של פרופ' רוגין, נקבעה לקטין נכות רפואית בשיעור של 30%, תוך ציון כי קיימת אפשרות להחמרה בהתאם להתפתחות מצבו הקליני.
לטענת עורכי הדין אלמוג וגולד, הפגיעה אינה מסתכמת רק במצבו הרפואי של הילד. הוריו, בעלי השכלה אקדמית מתקדמת ומקצועות מבוקשים, נאלצו לשנות את מסלול חייהם, לצמצם את היקף עבודתם ולהקדיש משאבים רבים לטיפול אינטנסיבי ומתמשך בבנם.
בימים אלה הגישו עורכי הדין אלמוג וגולד, בשם ההורים ובנם, תביעה לרשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי של קופת החולים ונגד הרופא הנשים הבכיר אשר ליווה את ההיריון.
בתביעה מתבקש בית המשפט המחוזי בלוד, לחייב את הנתבעים לפצות את ההורים ואת בנם על כלל הנזקים שמהם סבלו ויסבלו לאורך חייהם, בשל ההתרשלות באבחון התסמונת הקשה.
סכום התביעה הועמד על למעלה משני מיליון וחצי שקלים. טרם הוגש כתב הגנה.
עו"ד רפאל אלמוג https://www.rlaw.co.il הינו בעלים של משרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות', המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית
