בשעה שהיא ספק לילה ספק יום (02:30 לפנות בוקר), יצאו תלמידי שכבת י"א מאמי"ת דביר  לחוויה ישראלית מיוחדת: שישה ימים של "מסע ישראלי" אשר מטרתו בירור, גיבוש וחיזוק הזהות היהודית, הישראלית והציונית בקרב התלמידים.
את המסע התחילו התלמידים ביום שני לפנות בוקר בטקס פתיחה קצת לפני הזריחה במרפסת המשקיפה על מכתש רמון והוא הסתיים במוצאי שבת שלאחר מכן בחיפה.
המסע הישראלי מכוון את התלמידים לעבודת עומק אישית, קבוצתית, חברתית, ישראלית ויהודית. כל יום עוסק בנושא אחר, תוך התייחסות לנושאים הקודמים וכל בוקר נפתח כאשר בחוץ עדיין חשוך ב"נץ קפה", בו התלמידים עוסקים במעגלים השונים:
אני ועצמי – מה אני מסוגל לעשות לבד בשטח? מסע מאתגר במכתש רמון, תרגיל "בדד", והרבה שיחות על ההרגלים האישיים של כל תלמיד ותלמיד, ניצול שעות הפנאי, יעדים ואתגרים.
אני והקבוצה – מה אנחנו מסוגלים לעשות יחד, מה החשיבות של עבודת צוות, מה נקודות החוזק ונקודות החולשה של כל אחד בתוך הקבוצה ושל הקבוצה בכלל.
אני והחברה – התלמידים התנדבו במרכז תעסוקה לבעלי מוגבלויות בבאר טוביה, תקשרו עם תלמידים שונים מהם, ניווטו ניווט עירוני בקריית גת, נפגשו בקהילות, באנשים ובחברה שונה ודומה, ושוחחו לעומק על האנשים השקופים בחברה.
אני, העם והארץ – התלמידים השתתפו בחפירות ארכיאולוגיות בחבל עדולם, התחברו להיסטוריה של הארץ, לעבר של העם היהודי בתפוצות השונות ובחזרתו לארץ ישראל. נשאלו וחשבו מה זה אומר עליהם, מה זה מחייב אותם ומה הם יכולים לעשות יותר בתחום זה.
ביום שישי עסקו התלמידים בנושא "אני והמדינה" – ביקרו בכותל, ובהר הרצל, ונפגשו מזווית נוספת ומעניינת באנשים שהקריבו את חייהם למען המדינה והעם.
את השבת חוו התלמידים באכסניה בחיפה. האווירה הייתה מחשמלת, שירי השבת, התפילות והארוחות השאירו חותם שילווה את התלמידים עוד תקופה ארוכה.
אחד התלמידים סיכם: "זה היה מסע אמתי במלא מובן המילה. מסע בארץ, מסע בזמנים ובתולדות העם היהודי, מסע של כל אחד ואחד מאתנו, התלמידים אל עצמו ואל הסביבה שלו".
"אין ספק שהמסע הזה יישאר בנו וישפיע עלינו לאורך זמן" הוסיף תלמיד אחר. "אנחנו כבר לא יכולים לחכות למסע לפולין".