מעבר לקו היה היומנאי של התחנה שדיווח לי על אירוע אונס בעיר, ומפקד התחנה ביקש שאגיע עם הצוות שלי, קיבלתי את הכתובת והתקשרתי לשני אנשי הצוות רוני ורונן .
מרונן, ביקשתי שיגיע למקום ויפקח על השמירה בזירה עד שמעבדה ניידת תגיע ואני בדרך. רוני, התבקש להגיע למשרד ולטפל בכל שאבקש מהשטח.
הגעתי לזירה והבנתי שמדובר באשה צעירה כבת 26, שילדה לפני כחצי שנה בת, ובעלה לקח את הילדה לאמו והיא נשכבה לנוח כשלחדר פתאום נכנס לדבריה אדם זר שאנס אותה באכזריות.
נכנסנו לזירה אל המקומות שחוקרי המעבדה הניידת כבר אספו ממצאים.
במבט ראשוני, הבית היה הפוך כאילו בבית היו עשרה אנסים, בהמשך הבנו, כי למעשה בכל הבית בכל פינה הייתה זירה.
הבנו כי זוהי אינה זירה רגילה, אלא זירה שכמוה לא ראינו בעבר.
החוקרת התורנית רינה, התבקשה על ידי להתלוות למתלוננת לבדיקת אונס על ידי רופא משפטי במכון לרפואה משפטית באבו כביר. אל המכון הגיעו שתי מתנדבות מהאגודה לנפגעות תקיפה מינית, ללוות את הנפגעת.
חזרנו מהזירה לתחנה, והזמנו את בעלה של הנפגעת למתן עדות. הבעל היה מזועזע וסיפר כי כשיצא נעל את הדלת מבחוץ, מה שלא הסתדר עם דברי הנפגעת שטענה כי האנס נכנס דרך הדלת. אך לקחנו את העניין בערבון מוגבל, כי לעיתים אנו בטוחים שסגרנו אבל לא סגרנו.
ריכזנו את חומר החקירה, והמתנו לבואה של הנפגעת ביחד עם החוקרת. כעבור חצי שעה הגיעה הנפגעת עם רינה ושתי המתנדבות. ביקשתי מרינה לקבל גרסה מהנפגעת, ובמקביל, רונן דיווח לי מהשטח שחוקרי המעבדה סיימו לאסוף ראיות מהזירה, והבעל הגיע למקום.
רינה התחילה לגבות את עדותה של המתלוננת בחדר הצח"מ, אני ורוני ישבנו בחדר הסמוך וצפינו בחקירה מבעד לחלון ושמענו את העדות מההקלטה.
לפתע, רוני ואני קפצנו ממקומנו ושנינו הצבענו על התנהגותה החריגה של הנאנסת, התנהגות מאד לא אופיינית לנאנסת .
המתנדבת שישבה לשמאלה של הנאנסת ליטפה את הנאנסת, וזו גילתה סימני הנאה מופרזים, ואף חייכה לעבר המתנדבת והטתה את ראשה כדי שתמשיך ללטפה בראש ובכתף. ידוע, כי נאנסות אינן יכולות לסבול מגע כלשהו בגופן זמן רב לאחר האונס, ובטח ובטח שלא בסמוך לו. נכנסתי לחדר, עצרתי את גביית העדות ופניתי לנאנסת בשאלה: "אם אומר לך שאיני מאמין לכל הסיפור הזה שלך, ושאת שקרנית ואם לא תפסיקי לשקר נמשיך לגבות את עדותך ובסופו של דבר תחמירי את מצבך מה יהיה לך להגיד?", הנאנסת צחקה לעברי ואמרה, "כנראה שראית הרבה סרטים אדון חוקר אני מכירה את האנס".
כמובן שדבריה היו תפנית בחקירה, מאחר וטענה כי אינה מכירה ואינה מזהה את התוקף, וברגע שאני בא ומטיח בה "אמת" אחרת, היא "נזכרת" שהיא מכירה את האנס.
ביקשתי את פרטיו של התוקף. היא מסרה לי שם ושם משפחה, בחור כבן 28 שגדל איתה בשכונה בבת ים, שכל הזמן רודף אחריה. לדבריה, הוא עבריין שישב עשרות פעמים בכלא, ותחילה היא חששה למסור את שמו, אך בהמשך התרצתה ומסרה לי גם את כתובתו.
רוני, ניגש למסוף לברר פרטים על האיש. לאחר כמה דקות, רוני קרא לי בדחיפות החוצה והודיע לי כי בבדיקה שערך הבחור רשום כאסיר באחד מבתי הכלא. ביקשתי שיתקשר לבית הכלא לברר באם הבחור נמצא שם פיזית ואם היה, או שהוא עדיין בחופשה היום.
מרונן ביקשתי לבדוק במסוף את עברה של המתלוננת, כולל תלונות שהגישה בעבר, ובמקביל ביקשתי מרינה שתמשיך בגביית העדות.
רוני חזר והודיע לי כי הבחור נמצא בכלא וקצין הביטחון בכלא הודיע כי כבר שנה לא יצא לחופש. רונן, גם הוא חזר עם ידיעה מעניינת, מסתבר שלמתלוננת שלנו שני תיקים פלילים על מסירת הודעה כוזבת, הבדיקה העלתה כי שני התיקים נפתחו לה על תלונות שווא על אונס, בתחנת בת ים ובתחנת יפו.
עכשיו כבר ברור לנו שיש לנו עסק עם שקרנית וזו אינה השערה.
נכנסתי שוב לחדר החקירות, ושוב הפסקתי את גביית העדות. ביקשתי משתי המתנדבות לצאת וללכת לטפל בנשים שבאמת נאנסו כי יש לנו כאן עסק עם שקרנית.
המתלוננת, מצידה התחילה לצחוק ואמרה, "מה, עכשיו תפתחו לי תיק על מסירת הודעה כוזבת?", "יפה שאת מתורגלת", עניתי לה, "זה בדיוק מה שנעשה, ועוד דבר אחד, תספרי למה עשית את זה?".
הגברת סיפרה כי בפעמים הקודמות שהתלוננה, זה קרה כי סבלה מאביה החורג, והיום תלונתה באה בעקבות זה שמאז שילדה את בתה, בעלה לא מתייחס אליה אלא רק לילדה והיא חשה בודדה...
