תחילה, אבקש לשלוח את תנחומיי הכנים להוריו ומשפחתו של הפעוט ולראש העיר, מר משה אבוטבול. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

רבים פנו אליי בשאלה מניין לבית המשפט הסמכות להתערב בהחלטה כה אישית, כה ערכית וחשובה של משפחת המנוח, ולהחליט בניגוד לרצונם ולצו מצפונם על נתיחה של הגופה? הרי הדבר מנוגד להלכה היהודית ואף ניתן לומר שיש בו משום בזיון כבוד המת.

סוגיית נתיחת גופה לאחר המוות, יוצרת מתח בין שלושה חוקים: חוק האנטומיה ופתולוגיה התשי"ג- 1953 ,חוק חקירת סיבות המוות - התשי"ח- 1958 ,וחוק יסוד, כבוד האדם וחירותו.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע, כי כל אדם זכאי להגנה על כבודו וגופו, וכן הפסיקה קבעה כי יש להחיל חוק זה לא רק בחייו של אדם, אלא גם לאחר מותו. כך למשל, בפס"ד הגר (ע"א 1482/92) נקבע כי "כבוד האדם" בעניין דנן משמעו, בראש ובראשונה, כבוד המת..."

מאידך, חוק האנטומיה והפתולוגיה וחוק חקירת סיבות המוות מתירים במקרים מסוימים לבצע נתיחה לאחר המוות.

סעיף 19 לחוק, חקירת סיבות המוות, קובע כי אם מת אדם ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו אינה טבעית, או שמותו נגרם בעבירה, יכול היועץ המשפטי לממשלה, קצין, רופא או מי מקרובי משפחתו של הנפטר, לבקש מבית משפט השלום שיורה על נתיחת גופתו לבירור נסיבות המוות.

סעיף 9 לחוק האנטומיה והפתולוגיה קובע כי מקום בו סבור שופט חוקר, כי יש יסוד סביר לחשש שהמוות נקבע בעבירה, או ברשלנות, או בהזנחה הוא מוסמך לצוות על ניתוח הגווייה. לאחר שניתנה לאחד מבני המשפחה הודעה על כוונה זו וניתנה להם הזכות לטעון ולהשמיע את דברם.

אכן, נושא זה נוגע בעצבים רגישים מאוד. מחד, מונח לפנינו כבודו של הנפטר ורצונה של משפחתו, וכן המסורת וההלכה היהודית,  ומאידך, ישנו צורך חברתי ואינטרס ציבורי חשוב והוא חקר האמת ומיצוי הדין עם עבריינים, במידה ואכן המוות בוצע בעבירה, או שמירה על שמו הטוב של האדם, במקרה בו עולה חשד לפיו אדם ספציפי גרם למותו של הנפטר וחקירת המוות יכולה להפריך חשד זה.

נראה אפוא, כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהוא חוק רם במעלתו מחוקים "רגילים" קובע כי יש לשמור על כבודו של האדם וגופו, הן בחייו והן במותו, ומולו ישנם חוקים "רגילים" כדוגמת חוק האנטומיה וחוק חקירת סיבות המוות הקובעים, בניגוד לחוק היסוד, כי ניתן לפגום בשלמותו גופו של הנפטר במקרים מסוימים.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע בנוסף, כי ניתן לעבור עליו בהתקיים התנאים הבאים: באמצעות חוק, אשר הולם את ערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית ובמידה שאינה עולה על הנדרש. בית המשפט, בבואו להכריע בסוגיה ישמע את טענות משפחתו של הנפטר ויחליט האם נתיחת הגופה עומדת בתנאים שהציב חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. פעמים יחליט בית המשפט כרצונה של המשפחה ולא יאפשר את נתיחת הגופה, פעמים שיחליט בניגוד לרצונה של המשפחה ופעמים יערוך בית המשפט איזון בין רצון המשפחה לבין קביעת המחוקק המאפשרת נתיחה לאחר המוות, שעה שקיים חשש למוות לא טבעי, או מוות  שנגרם בעבירה. דרך נוספת להתמודד עם סוגיה זו היא בפניה לגורם המבקש את הנתיחה כדי להניא אותו מבקשתו.

כך למשל, במקרה שהובא לפניי, נתבקשתי ממשפחתו של נפטר לטפל בסוגיה זו, עת בקשה המשטרה לנתח את גופתו לשם בירור סיבת המוות והמשפחה התנגדה. במקרה זה, היה מדובר באדם שנפטר בביתו לאחר שלא התעורר משנתו. בדיאלוג שהתנהל עם המשטרה היה ברור כי לא ניכר היה שגורם כלשהו פרץ לביתו, על הגופה לא ניכר שהיו סימני אלימות כמו חנק, או חבלות גופניות אחרות. הדרך הקצרה, המועדפת והבטוחה הייתה פניה לגורם המשטרתי המבקש את הנתיחה. לכן, פניתי לאותו גורם שיזם את הבקשה והסברתי לו את עמדתה של המשפחה ואת חוסר הנחיצות בניתוח הגופה. ואכן, הצלחתי לשכנע את המשטרה כי תבוצע בדיקה חיצונית של פתולוג משפטי לגופת הנפטר, וככול ולא יתגלו סימני אלימות על הגופה לא תנותח הגופה. לבדיקה זו צורף נציג מטעמינו ומשלא נתגלו סמני אלימות חזרה בה המשטרה מבקשתה.  

אבקש להדגיש, כי לא בכול מקרה ניתן להגיע לפתרונות מעין אלו. כל מקרה  העניין יבחן בהתאם לנסיבות האירוע ולזירת מציאת הגופה .במקרים רבים בית המשפט יהיה חייב לאשר נתיחה על מנת לשלול אפשרות לביצוע עבירה פלילית.

נתפלל שלא נזדקק לתופעות מעין אלו.

שבת שלום