משפחתה הענפה של סוזן מישעלי ז"ל עדין לא מעכלת את מותה. האישה הדומיננטית שגידלה משפחה לתפארת, ועשתה זאת כמעט לבד לגמרי, הותירה זיכרונות בלב כולם, אך בעיקר חלל גדול שנפער בלב.
אלה הדברים שנכדיה מבקשים להביע שבוע לאחר לכתה:
"אנחנו משפחה גדולה.
משפחה המורכבת מ- 9 דודים, ומספר מכובד של נכדים ונינים.
כולנו גדלנו על סיפורים מזיכרונות ישנים על סבא שנפטר בגיל צעיר, וסבתא אחת שנאלצה לגדל לבדה את ילדיה.
במשך 13 השנים האחרונות, נלקחה היכולת מסבתא שלנו, סוזן, לנהל חיים כהרגלם והפכה משותקת.
ובשבוע שעבר היא עזבה אותנו סופית ועלתה למעלה, לנוח.
כל נכד הכיר סבתא אחרת, כל נכד זוכר יותר, או פחות.
אחד את הבישולים, והשני את השקט.
אך כולנו כואבים כאב עצום של אישה גדולה שעברה המון. כאב של דאגה וטיפול, שיש ללמוד לשחרר עכשיו. כאב של געגוע וסוף.
אומרים שלאחר מותו של בן אדם נשארים 2 דברים: זיכרון וגעגוע .
הזיכרונות שלנו ילחמו בשכחה שלנו, תמיד, כדי להשאיר ולהשריש את הנוכחות של סבתא שלנו הלאה.
והגעגוע בלתי נמנע.
אוהבים ומתגעגעים".
