מה בעצם את רוצה?

מרים, מה בעצם רצית מבעלך ברגע ששכח את יום ההולדת שלך?

שרה, מה בעצם רצית כשביתך יצאה לבלות, והשאירה חדר מבולגן?

מה בעצם את רוצה מילדיך שאינם נענים לבקשותיך ומשאירים לך את הצעצועים המפוזרים?

מה שהן בעצם רוצות – רובנו, אם לא כולנו, רוצות:

שיאהבו אותנו,

שיעריכו אותנו,

שיחמיאו לנו,

שיפרגנו לנו.

אבל קיים קושי לומר "אני רוצה".

האם בקשה היא חולשה?

ברגע שתגידי "אני מבקשת שתאהב אותי", "אני מבקשת שתעריכו אותי", "אני מבקשת שתחמיאו לי" - זו בעצם ציפייה, אך כשתגידי: "אני רוצה להיות נאהבת" "אני רוצה להיות מוערכת" - את משתפת את הסובבים אותך ברצונות האינטימיים שלך ויש כאן לבעל, לילדים, לבוס, אפשרות בחירה. במידה וחשוב להם למלא את רצונותייך הם יעשו מעשים כדי שתרגישי אהובה, מוערכת וכו', או ישאלו מה ניתן לעשות כדי שתרגישי נאהבת, מוערכת, וכו'.


"כמה היא מתלוננת?!": תלונות מולידות התנגדויות

הבקשה היא מיסוד המים. יש רכות, יש אינטימיות.

אדם שמביע את רצונותיו הוא אדם שבעצם יכול לסמוך על עצמו, מרגיש מספיק בטוח גם אם לא יספקו את רצונותיו.

 

אין תלונה ואין בקשה

אתם מכירים את האנשים האלה שלא מתלוננים ולא מבקשים? הם נראים שלווים, "רוחניים", משלימים עם מה שקורה להם וכל הזמן משתדלים לרצות את כולם. יש להם קושי להתלונן כי הם מפחדים להרגיש כאב. התלונה תכניס אותם לקונפליקט ולכעסים, והבקשה עלולה לגרום להם אכזבה ברגע שלא ימלאו את רצונם.

השלמה היא מיסוד האוויר, זה אדם שנימצא בהכחשה ופוחד להתחבר לרצונות שלו.


"מה בעצם אני רוצה?": אהבה, הערכה ומחמאות הן חלק מצרכי הבסיס של כל אדם

 

טיפלתי בשרית (שם בדוי), שמרצה את כולם: את הבעל, הילדים, החברות, ומשלימה עם כל מה "שנוחת" עליה. שרית פנתה אליי מתוך רצון להיות שמחה. לדבריה "עצב אופף אותה", כך הגדירה את עצמה. תוך כדי התהליך האימוני התברר שההשלמה הזו לקבל הכול ולרצות את כולם באה מהרצון "שיאהבו אותי". אולם, כל ההתנהגות של הסובבים אותה לא סיפקה לה אהבה, אלא עצב, ונדרש זמן לשחרר חסימות כדי שתוכל לומר לסובבים אותה מה היא רוצה ומה היא מבקשת.

נדרשת מודעות וחקר פנימי כדי להביע את רצונותינו לאהבה, הערכה ותמיכה, בלי לחשוש מהתגובות, כיוון שאנו סומכים על עצמנו.


"אני רוצה להרגיש נאהבת": תאמרי, ותראי שחשוב לו למלא את רצונותייך