מאת: ציון סולטן                                         עיריית בית שמש לא ערוכה עדיין לגביית  תשלומים מתווי חניה, כך עולה גם מסיור בשטח שערכנו היום בכיכר העיר. מה שכן הקדימו לעשות בעירייה, זה להציב תמרורי חניה בתשלום. כאלו הוצבו ברחבי המרכז המסחרי בבית שמש כמעט בכל פינה אפשרית.  מה שצריך להיות אחרון, הוקדם ונהיה ראשון. הצבת התמרורים מבלי כל הודעה מסבירה, גרמה  למרירות ולתסכול כאחד. היו שמחו בשקט, בלעו את הרוק והמשיכו הלאה. והיו שהחלו להרהר בעתידם במקום הזה.
נראה כי גם בעירייה ערכו סיורים מוקדמים בתחום המרכז המסחרי וגילו שם מגרשי חניה עמוסים בכלי רכב. ואכן לעיתים, אין מקום לחנות בתוך המרכז.  החניות תפוסות במשך כל שעות היום, לא פעם נאלצנו לכתת רגליים ממקום חניה ברח' בן צבי כדי להגיע לתוך המתחם הציבורי במרכז. השעות המתות הן שעות הצהריים בהן בדרך כלל החנויות סגורות ובעליהן הלכו לעשות סייסטה.  האם תמונת המגרשים העמוסים היא שגרמה לעירייה להפעיל חוק העזר?
חוק העזר העירוני חובר והוכן כבר בשנת 2002 ונחתם בידי ראש העיר דניאל וקנין באישור מליאת מועצת העיר דאז.  איש לא לקח ברצינות את הכוונה הזו, עד היום. המצוקה הכלכלית נתנה אותותיה, והגזבר אריה ברדוגו במקום לחפש מקורות הכנסה או קיצוץ במקומות בהם יכול לקצץ, העדיף להושיט יד לכיסי התושבים.  2 מיליון ₪, התקווה שלו לגייס מדוחות החניה. 2 מיליון שזה עשרים אלף דוחות בשנה על פי הכנסה מכל דו"ח של 100 ₪. שלא לדבר על כפל קנס או  עבירות חמורות יותר.  פקחי העירייה יצטרכו עתה לגייס כ-1666 דו״ח מידי חודש בכל רחבי העיר.  והם, אם יש חמישה פקחים, מסוגלים לעשות זאת,  בסה"כ  15 דוחות ביום לכל פקח והוא עשה את היומית ואת ההכנסה המצופה לפי הגזבר.
האומנם, זו הדרך להעשיר את קופת העירייה?
וצריך לשאול מה העירייה נותנת בתמורה לניסיון זה להגדיל הכנסותיה? האם היא תשפר את השירות שהיא נותנת לתושבים? האם הכסף הזה ילך לטובת  שיפור תנאי החניה בעיר? שיפור דרכי התנועה בכבישים? במדרכות?  לא בטוח! ההכנסה תלך לכיסו וגרעונו המצטבים שקיימים בקופה. מכאן התסכול אצל תושבי העיר. "אנחנו משלמים עבור אלה שפטורים מתשלום ארנונה. ביום שיגבו ארנונה  מכולם, אם נעבור עבירות מותר להם להטיל עלינו דוחות כמו בכל עיר. אצלנו העיר לא מתוקנת.  אז זה מה שחסר להטיל עלינו עוד דוחות. כלומר, על מי שכבר משלם ארנונה עוד מס בדמות תווי חניה."  
התגובות ברחוב ובקרב הסוחרים כבר אינן מאופקות, לא רק מילים. יש גם מי שעשה מעשה. מעבר להכתמת השלטים בכוונה להסתיר תוכנם,  היו גם מקומות (ראו תמונה) בהם נעקרו תמרורים. "לא רוצים להיות במקום כזה, זה כבר לא בשביל הגיל שלנו. אבל אם צריך לעשות משהו כדי שנוכל להתפרנס נעשה גם אתה זה" הסביר אחד הסוחרים. במקומות אחרים עומדים התמרורים מתנודדים ומהווים סכנה לעוברי אורח או למכוניות חונות. העירייה אף לא סימנה  תחומי החניה לכל מכונית, כמצווה בחוק החניה, מה שנקרא בשפה הבלתי מקצועית קווי הפרדה בצבע לבן. גם המדרכות טרם נצבעו בצבעים כחול לבן, ויש מקומות בהם צבעו רק לבן וחלק אחר  לא נצבע כלל. אז למה מיהרו להציב תמרורים? אה, כן גם אלו ניכר שהוצבו בחופזה. אולי באישון לילי, בדיקה של כמה מהם נמצאו מתנדנדים , מאמץ קל ישכיבם על הארץ ויהפוך אותם לעוד גרוטאה.
סוחרים במרכז מאיימים כי  את השלטים הם יסירו. "בקרית מלאכי כך עשו והיום אין חניה בתשלום. ואנחנו לא צריכים ללכת עד לקריית מלאכי. המרכז גם ככה מת ברוב שעות היום. אם מחפשים להרוג אותו לגמרי, זו הדרך הנכונה. העירייה  מטילה עלינו עונש מוות.  הם צריכים להבין שאם הצרכנים יפסיקו להגיע לכאן, לא יהיה לנו ממה לשלם להם ארנונה".
הסוחרים בודקים גם את הגדרת המתחם של המרכז המסחרי באם הוא מוגדר בכלל כשטח ציבורי או אולי המתחם פרטי השייך לבעלי החנויות. "בכל מקום בו יתברר כי  השטח שייך לבעלי החנויות, אנחנו נתיר  לצרכנים לחנות ללא תשלום, ואנו נבדוק את העניין בתב"ע".  
גורם במרכז המסחרי אף הפנה אותנו לתביעות שהוגשו נגד העירייה. "כאשר הוגשו תביעות נגד העירייה, לעניין נפילות או תאונות במתחם המרכז המסחרי,  אחד מקווי ההגנה של העירייה היה כי המתחם שייך לסוחרי המרכז והתביעה צריכה להיות מופנית כלפיהם.  אז אם השטח שייך לסוחרים, מה אתם עושים שם?"
העירייה  כבר הוכיחה שהיא יודעת להשתלט על שטחים פרטיים, כך היא עשתה במתחם השוק העירוני כאשר במשך שנים קיימה בו שוק עירוני וכאשר עזבה את המקום ולא עשתה להשיבו לתקנו כבראשונה.
אגב, בפרסום חוק העזר לא מצויה כל מפת מתחמים בהם מתכוונת העירייה להפעיל והכל בסמכותו של ראש העירייה. הפעם ראש העירייה משה אבוטבול הוא שחתם על המתחמים. האם בדק אכן שהמתחמים בהם יופעל חוק העזר  עומדים בקריטריונים של שטחים ציבוריים שבהם ראש הרשות יכול ומוסמך להפעיל  חוק עזר לגביית חניה? האם נעשתה עבודת הכנה מתאימה לקראת הפעלת חוק העזר? והעבודה הזו היתה צריכה להתבצע בידי אגף ההנדסה, בידי המחלקה המשפטית. מדובר הרי בהפעלת חוק שמי שיפר אותו יוכל  להתנגד לו מהטעמים  שלא הוכנה להם התשובה. ויש די טעמים כאלה כדי להביאם לפני בית משפט שם יתבהרו.  האם אנחנו צפויים לפני תור  ארוך של מבקשים להישפט בבית המשפט בגין התנגדות  למימוש  חוק העזר.