דניאל גולדמן, דמות מוכרת בנופה של בית שמש, בעיקר בפעילותו החברתית והאכפתיות שלו מהעיר ותושביה, פרסם פוסט בדף הפייסבוק שלו אשר תיאר את סיפור של נער, מדריך נוער, שחווה בצאת שבת, התנהגות לא סימפטית בלשון המעטה. פוסט זה זכה לתגובות רבות וכך פרסם גולדמן: "קיבלתי את המייל הזה מבן של חבר שגר ברמת בית שמש. כל שבת הוא הולך מעל שעה כדי להיות מדריך בתנועת נוער בשכונה אחרת בעיר, ובדרכו הביתה אמש חווה את מה שחווה.
החלטתי להביא את הדברים מכיוון שהתביישתי. התביישתי לא להיות מסוגל לתת לנער מדהים שאני מכיר כל חייו, שאוהב את העיר ומוסר את נפשו כל שבוע למען אחרים, ובכל זאת צריך לעבור חוויות כאלו ״בבית״ שלו, תשובה טובה איך לעצור את זה.
דובר רבות על מתחים, אלימות מילולית ואחרת, ובמקרה הזה חסימת כביש על-ידי נערים, שהוא לא חוקי, לא בטיחותי וכמובן התנהגות שלא מכבדת את האחר שגר בעיר יחד איתם.
אתם מכירים אותי כאופטימי בדרך כלל, אבל זה הצליח להוציא מהשיווי משקל. חשוב לציין שהבן של חברי לא מחפש להתסיס או לגרום לשום מתח, אבל הוא נתן את רשותו לפרסם.
'במוצאי שבת 'בהעלותך' הייתי כרגיל בסוף יום של הדרכה בסניף שלי בבני עקיבא שנמצא במרחק 10 דקות נסיעה מביתי. הייתי די לחוץ להגיע לבית מכיוון שהיה משחק כדורגל שממש רציתי לראות. אז לפני שבת אמרתי לאבי שיבוא לאסוף אותי מיד כששבת יוצאת.
אז במוצ"ש, אחרי תפילת ערבית במניין והבדלה, חיכיתי בלחץ מחוץ לסניף, והנה אמי עם האוטו באה לאסוף אותי. נכנסתי לאוטו עם עוד כמה חברים שהיו צריכים טרמפ לאזור ביתי ויצאנו לדרך בחזרה לבית.
הדרך חזרה עוברת דרך רמת בית שמש ב'.
עכשיו אחרי שדיברתי קצת עם אמא שלי איך היה שבת וכו', היא הזכירה שבדרך אלי היו ילדים ברמה ב' על הבימבות שלהם בכביש- חוסמים חצי מהכביש. אז כשהתקרבנו לאזור עם האבנים, המכוניות מלפנינו נעצרו ואז הבחנו שהפעם הילדים החליפו את האבנים בגדרות! אני ידוע כבן אדם עם סבלנות ופה במקרה הזה פשוט התפרצתי ויצאתי מהאוטו ומיד אמי אמרה לי להיכנס, אז נכנסתי ונרגעתי (שתי מכוניות לפנינו- אדם מבוגר יצא וסידר שם את העניינים).
כשהגענו לכיכר השני שוב אותו סיפור- המכוניות לפנינו נעצרו בגלל שילדים חוסמים את הכביש עם גדרות. עכשיו פשוט יצאתי מהאוטו הלכתי ישר אליהם. ניסיתי להתעלם מהקריאות 'נאצי, נאצי' (שזה בשבילי אחד הדברים הכי מגעילים שבן אנוש יכול להגיד לאחר, הם כנראה לא מבינים שגם אולי המשפחות שלהם נרצחו על ידי הנאצים! ועכשיו הם מייחסים אנשים שסך הכל עוברים ליד ביתם לרוצחים!!) שצעקו לעבר המכוניות (ומן הסתם אליי גם), הלכתי לילדים והעפתי משם את הגדר. אמרתי להם 'אתם נורמאלים?!', כולם שם באיזור השתתקו חוץ מאחד שאמר 'זה לא, אני זה הם!'. לא נראה לי שהם הבינו שבנוסף למילים המגעילות שהם אמרו, הם גרמו לסכנה של ממש לחייהם ולחיי הנהגים וגם לנזק של מכוניות שעוברות.
כשחזרתי למכונית, כל המצב רוח שלי ירד ופשוט הייתי עצוב. מה זה? בדיוק עברנו את 'שבוע האחדות' לזכר שלושת הנערים וזה מה שקורא בין אנשים?! הדבר היחיד שאיכשהו קצת ניחם אותי היה שזה היה רק ילדים שלא ממש מבינים מה הם עשו/אמרו, ובעתיד הם יתביישו במעשיהם. הדבר שממש ממש מפחיד אותי הוא שהם לא ילמדו'...






