מאת: יוני שאלתיאל
בשנה האחרונה עמותת עירוני בית שמש עברה כמעט כל דבר אפשרי על מנת לשרוד בליגה עונה נוספת. המצב הקשה לא פסח גם על קבוצת הנוער המקומית שנאלצה לפתוח את העונה באיחור, ללא מתקן אימונים, ללא תקציב נסיעות וללא מגרש ביתי. לרגל סיום עונת הכדורגל 2014-2015, צוות 'שמשנט' פגש לריאיון את מנהל קבוצת הנוער מר אריה בר שפתח בפנינו את הלב, ונתן הצצה להבין איך הדברים נראים מבפנים.
אריה בר (נשוי+2), המתגורר בזכריה, שהחל לנהל את קבוצת הנוער בשנה האחרונה, נכנס אל העמותה במטרה לשנות ולרענן, אך כמו קודמיו, גם הוא נתקל בחומה בירוקרטית שחסמה את צעדיו. לרגל סיום העונה, החלטנו לראיין את בר ולהבין ממנו מה לא עובד אצלנו שכן עובד בליגה של הגדולים.
הנך חדש בצוות עמותת עירוני בית שמש, מה הביא אותך לצעד הזה?
"ראשית, נכנסתי אל תוך העמותה בגלל הילדים. זה התחיל שנה שעברה, הבן הגדול שלי התחיל לשחק בקבוצת הנוער, בתחילה ליוויתי אותו למשחקים, ולאט לאט נשאבתי אל התחום והפכתי להיות מלווה הנסיעות ואף חובש. סיבה נוספת היא משום שרציתי לשנות דברים מבפנים, ראיתי איך הקבוצה לא מתקדמת לליגות גבוהות יותר, אז ניסיתי, ולמרות שלא כל כך הצלחתי, העיקר הוא שעוררתי מודעות לנושא והדברים משתפרים".
מה זה אומר להיות מנהל קבוצת נוער? פרט על התפקיד
"אפשר לחלק את התפקיד לשני סוגים. הסוג הראשון הוא לקשר ולתאם משחקים מול הקבוצות שבאות לשחק אצלנו, לדאוג לאימוני כושר, להוציא כרטיסי שחקן, לארגן אוכל והסעות ולדאוג לכל הצד המקצועי. הסוג השני של מנהל מבחינתי, זה לדאוג לילדים האלו, לעודד אותם אחרי משחקים שלא מנצחים, להיות כמו אבא ואימא שלהם. בנוסף, אני חייב לציין ולתת את כל הקרדיט לעמי כהן, המאמן האגדי של הקבוצה שעשה עבדוה מדהימה עם הנערים".
השבוע סיימתם את העונה באופן רשמי ולמרות כל הקשיים שעברתם, הצלחתם להשיג תוצאות מכובדות, כיצד אתה מסכם את השנה הזאת?
"קודם כל, התחלנו את העונה באיחור של מספר מחזורים. לא זאת בלבד, גם השנה העבירו אותנו ממחוז דרום אל מחוז מרכז, שיש ביניהם הבדל משמעותי, במחוז דרום הקבוצות ברמה פחות מהקבוצות במחוז מרכז, שם לקבוצות קיימים מתקני אימונים מקצועיים והרמה באופן כללי גבוהה יותר. לאחר מכן מצאתי ספונסרים שדאגו לנו לתלבושות בית וחוץ והתחלנו את העונה. אני רוצה להדגיש, שאין לקבוצה מגרש או חדר הלבשה, אפילו קולר בשביל מים קרים אין כאן, ולמרות כל זה הצלחנו לסיים את העונה במקום ה-12. אין לי ספק שאם היו לנו את התנאים הבסיסיים היינו יכולים להיכנס לחמישייה הפותחת של הליגה. אני אתן לך דוגמא: שחקן מרמת השרון אחרי המשחק מקבל מגבת ובקבוק מים, שחקן מבית שמש- לא. זה לא מצב תקין, וזה לא אמור לקרות. פעם בית שמש הייתה אימפריה של כדורגל, אומנם לא היינו בליגות הגבוהות ביותר, אך מגרש היה לנו, ואת כל הדברים מסביב שגרמו לתושבים לבוא למגרשים ולעודד את הקבוצה. אני יודע שקברניטי העיר רוצים לעזור, אך עדיין, אנחנו כבר שש שנים ללא מגרש וללא תנאים. יש כאן נערים עם פוטנציאל גבוה להצליח בקבוצות צמרת, ואין להם איך לממש את הכישרון, וזה חבל".
מה לדעתך צריך לעשות כדי לעלות ליגה?
"בגדול, הסגל כבר קיים והוא ממשיך איתנו לעונה הבאה. אם נישאר במחוז מרכז נצטרך את התנאים הבסיסיים כדי להצליח. אנחנו צריכים מגרש עירוני שהחברים יבואו לעודד, אי אפשר לשחק משחקי בית במעלה אדומים ולצפות שיבואו אוהדים, ואנחנו גם צריכים מקום מקצועי להתאמן בו, זה בלתי אפשרי לשמור על רמת כשירות גבוהה בלי מתחם אימונים".
בשבועות האחרונים פורסם לא מעט שהמגרש בבית שמש ייחל בבנייתו, האם לדעתך זה יקרה או מדובר בעוד ספין תקשורתי?
"אני בן אדם אופטימי, אז אני מקווה שמי שהבטיח שיבנה מגרש- יעמוד בהתחייבות שלו ויתחיל בבנייתו. סגן ראש העיר מאיר בלעיש עושה המון בשביל המגרש. אבל בשורה התחתונה, שש שנים בלי מגרש זה מצב עצוב לספורט העירוני".
מה לדעתך יהיה מצב העמותה בשנה הבאה?
"אני בעצמי מתלבט מה יהיה שנה הבאה, גם עמי המאמן לא החליט לגבי המשך עתידו כמאמן. התשובות לא נמצאות אצלנו, הן נמצאות אצל מחזיק תיק הספורט, רק הוא יכול להגיד אם אפשר להתחיל את העונה. אני את שלי אעשה ואביא ספונסרים בשביל הילדים, אני אוהב אותם כמו את הבן שלי, והם הסיבה המרכזית שנכנסתי אל התחום הזה, וחבל מאוד אם זה ייסגר, פשוט חבל".
בעקבות הרצח המזעזע ברמת לח"י רצינו לשאול מה דעתך על מצב בני הנוער בבית שמש?
"המצב יכול להיות טוב אם העירייה תיצור תעסוקה לבני הנוער. אני יודע שראשי העירייה פועלים רבות למטרה זו, אך לא מספיק. תראה את מודיעין, שם יש אלפיים (!) ילדים ונערים שרשומים לקבוצות ספורט, ואילו בבית שמש יש רק קבוצה אחת, וגם היא לא בטוח תתפקד בעונה הקרובה. בסופו של דבר, יש כאן המון פוטנציאל, אפשר לבנות כאן המון קבוצות לילדים ולבני נוער, תתנו לנו את הפלטפורמה בשביל זה".
האם יש לך דברים נוספים להגיד?
"כמובן. את כל הקרדיט אני נותן לעמי כהן, המאמן האגדי של הקבוצה, הוא קודם כל בן אדם נדיר ומיוחד, הוא נותן שעות על גבי שעות ותורם מעצמו בשביל הקבוצה. מעבר לזה שמדובר באיש מקצוען בתחומו, כל השחקנים אוהבים אותו והוא משמש כדמות אב לכולם. באופן מקצועי אני רוצה להוסיף שממש נהניתי לעבוד איתו, עבדנו בשיתוף פעולה, ואף אחד לא הפריע לשני. העבודה הייתה פוריה וטובה. בנוסף, אני רוצה לציין לשבח את העמותה, כולנו עובדים בהתנדבות, יו"ר העמותה רפי טוביאנה, חברי העמותה שלום לוי, ג'קי צברי ואבי סקורי. תודה להם על הכל.
וכמובן, הספונסרים החשובים שלנו. שלום מויאל, מנהל גן האירועים "אמרלד", וחנן אזרד מ"האחים אזרד", שתמכו בנו מתחילת העונה. הם בני עירנו ודאגו שהקבוצה תיראה טוב יותר ומגיע להם על כך המון תודות".
