מאת: איילת דניאלי

לייקווד, ניו ג'רזי.

התמונה שעולה לרבים בראש היא קהילות יהודיות חרדיות, ישיבות תורניות, לומדי תורה.. פנינה טל-אור ("טיילור") אולי נולדה וגדלה בדיוק שם, אבל הייתה רחוקה מאוד מההגדרות האלו. כל שידעה הוא שהיא יהודייה, וזהו. את שנות הלימוד שלה העבירה בתיכון כללי, בו למדו גם נוצרים. בחגי המולד, היא מספרת, חבריה היו מכינים "עץ אשוח" מקושט לכבוד החג: "כשביקשתי מאִמי להכניס אחד כזה גם לביתנו, היא ענתה לי: 'לילדים יהודיים אין עץ אשוח'".

פנינה טל-אור בצעירותה. "לילדים יהודיים אין עץ אשוח"

הוריה של פנינה התגרשו בהיותה ילדה. הסממן היהודי היחידי שקיבלה פנינה בילדותה היה בית ספר דתי אליו נשלחה למשך שנתיים בלבד. עם זאת, אמהּ של פנינה התעקשה להוציא כל עניין יהודי מהבית, ובכך היהדות נשארה בתחומי בית הספר בלבד.

"מתיישהו התחלתי לצאת עם אחיה, והחלטנו להתחתן". פנינה ופול בנישואיהם בכנסייה

יום אחד בתיכון, שמעה פנינה את אחת מבנות כיתתה מנסה לשכנע את אחד מחבריה "להכניס את יש"ו ללב שלו". פנינה זעמה על אותה הנערה, וניסתה להרחיק את החבר שלה מהשפעתה. אבל בת כיתתה המשיכה לדבר על כך ש"לכל אדם בעולם יש בעיות, וכדי לפתור אותן עליו רק להיות קשור לאל". הרעיון היה נשמע לפנינה מאוד נכון, והיא הפסיקה להתנגד: "החברה לכיתה שיתפה אותי ברעיון שהאלוקים אוהב אותי, שהוא יכול להביא לי ישועה. היא בעצם ענתה על רעב רוחני שהיה בי, על משמעות שחיפשתי כל החיים".

לייקווד, ניו ג'רזי: עיר עם ריכוזי אוכלוסייה יהודיים גדולים

בגיל שש עשרה פנינה התנצרה. "כל שהיה עליי לעשות הוא לומר שאני מקבלת את האמונות הנוצריות-אוונגליסטיות, והוטבלתי".

ציוניה בבית הספר החלו להשתפר, ובעקבותיה- גם אמהּ החלה להתקרב לנצרות. "נפגשתי עם בחורה חדשה בכנסייה, נעשינו חברות", היא אומרת, "מתישהו התחלתי לצאת עם אחיה, פול, והחלטנו להתחתן". בתיאום עם אמהּ, כתבה היא לאביה מכתב, ובו ביקשה ממנו להגיע ללוותה בחתונתה. האב הגיע ובעקבות כך חידש את הקשר עם האם. פנינה "קנתה" גם אותו, לימדה אותו את התנ"ך על פי הנצרות, ושכנעה אותו להתנצר גם כן. הוריה התחתנו בשנית.

בעלה של פנינה שירת בחיל האוויר האמריקאי, והוצב באנגליה, לשם עברו לגור. "יום אחד, בזמן התפילה, הרגשתי צורך עז להדליק נרות בשישי בלילה. שאלתי את בעלי לדעתו והוא ענה: 'אם זה מה שאת חושבת שהאלוקים רוצה- אז עשי זאת'. ירשתי פמוטים מסבא וסבתא שלי, אבל לא ידעתי איך לברך. לאחר זמן מה נזכרתי ב'הגדה של פסח' שהייתה בביתי, ובה הייתה את ברכת נרות שבת".

"ערב אחד", ממשיכה פנינה, "בעלי מספר לי שהוא קרא ב'ברית הישנה' (התורה, כפי שנקראת בפי הנוצרים) שיהודים אמורים לעשות דברים מסויימים, כגון: שמירה על כשרות, איסור אכילת בשר חזיר ועוד.. לאחר כמה ימים שמעתי מהכומר שהאמת היא שנשים נשואות צריכות לכסות את ראשן. אז פשוט יצאתי וקניתי כובעים, התחלתי להדליק נרות שבת ונמנעתי ממאכלים אסורים".

בהמשך הגיעו הוריה של פנינה לבקרם ושכנעו אותם להצטרף לזרם שנקרא  "יהודים משיחיים". בבואם של פנינה ובעלה בחזרה לארה"ב הקימו קהילה שנקראה "איגוד משיחיים שומרי תורה ומצוות": "התחלנו לקרוא ספרי יהודים, כגון "שולחן ערוך". בעלי של החל לקרוא לעצמו בשם "פנחס" ובמקביל החל לחבוש כיפה וללבוש ציצית".

בהמשך, קנו פנינה ובעלה בית באזור יהודי אורתודוכסי בבולטימור, זאת במטרה לצרף עוד יהודיים לכת המשיחית שהקימו, ולהעבירם לאמונה ביש"ו. "חשבנו שזו תהיה משימה קלה מאוד. הרי היינו נראים בדיוק כמותם: שמרנו שבת, כשרות, אני עם כיסוי ראש, בעלי עם כיפה וציצית. החלטנו להגיע בשבתות לבית הכנסת הקהילתי המקומי של חב"ד. כולם היו שם כל כך מתוקים: מסבירי פנים, נחמדים. הילדים שלנו מצאו חברים במהירות. אף אחד לא ידע על היותנו 'משיחיים'".

פנחס טל-אור כיום. לאחר הגיור התחתנו פנינה ופנחס כהלכה

פנינה מספרת שבשלב כלשהו כבר לא יכלו להמשיך בהתחזות שלהם. "בעלי ואני החלטנו לספר לרב על אמונתנו ביש"ו. הרב, שהגיב בבהלה גמורה, החל לבכות. ואז הוא שאל אותנו: 'במה אתם מאמינים?' ואני, ברגע אחד של רגשנות, צעקתי: 'אני לא יודעת במה אני מאמינה! רק בבקשה אל תוציא אותנו מבית-הכנסת!' והרב ענה לי: 'את עדיין יהודייה. לא משנה אם 'תמירי' את דתך לדת כזו או אחרת, תמיד תישארי יהודייה".

פנינה טל-אור כיום. "אוהבת לקבל השראה מיהודים אחרים"

הרב הסכים שימשיכו לבוא לבית הכנסת, בתנאי אחד: יצירת קשר עם ארגון יהודי ושיחה עם אחד מהמתנדבים. בתוך זמן קצר חזרה פנינה ליהדות, ובעלה התגייר. לאחר הגיור התחתנו פנינה ופנחס כהלכה, עם חופה, קידושין וכתובה. הוריה חזרו ליהדותם גם כן. מאז, מקדישה פנינה את שנותיה להתמודדות מול המיסיון, וייעצה רבות ליהודים רבים במצבים שונים.

בשנת 2006 עלו פנינה ובעלה ארצה, ועד לפני מספר חודשים התגוררו בבית-שמש. פנינה הקימה את המכון ל'לחימה במיסיון'. היא עובדת כמורה ומדריכת מוטיבציה, מעבירה שיעורים בנושאי השראה יהודיים, או כפי שהיא מגדירה זאת: "אני אוהבת לקבל השראה מיהודים אחרים על פיתוח קשר משמעותי עם הקב"ה".

גם על בית שמש פנינה לא חוסכת מילים חמות: "אהבתי מאוד את החיים בבית שמש. אחת הסיבות שבגינן עשיתי עלייה הייתה החיפוש אחר קהילה עם הרבה 'סוגים' של יהודים, מכל מקום בעולם. הברכה שלי לעיר בית שמש היא שאנשיה ידעו לקבל ולאהוב זה את זה למרות ההבדלים ביניהם. שתהיה אחדות גם בין קבוצות שונות. שנבין שלא משנה איך נראה האדם מבחוץ. הקב"ה מסתכל על הלב. האהבה צריכה להיות המילה החזקה, לא השיפוטיות".

פנינה באחד משיעוריה. מעבירה הרצאות בסיפור חייה ובנושאי יהדות

פנינה טלאור כתבה ספר המספר את סיפור חייה, ובנוסף היא מתחזקת אתר העוסק בעבודץה והרצאותיה. מצורף קישור לסרטון קצר המסר את סיפורה:

* תודה למשה גושן על הסיוע בהכנת הכתבה.