מאת: יוני שאלתיאל
הרוחות במחנה הקהילה האתיופית סערו במהלך השבוע האחרון. היה נדמה כאילו בני הקהילה שמרו את הכול בבטן והתאפקו במשך מספר שנים, ואז בבת אחת הוציאו את כל זעמם ותסכולם. ההפגנות המקומיות בתחילה, וההפגנה הקולנית בכיכר רבין בתל אביב הכריחו את כל מדינת ישראל להקשיב לבני הקהילה האתיופית, שזעקתם עד כה, כאילו ולא נשמעה.
"אנחנו לא רוצים צדקה, אנחנו רוצים צדק" ו"אנחנו נותנים יותר מדי, ומקבלים מעט מדי" היו חלק מהמשפטים שנשמעו ברחבי המדינה בשבוע האחרון. ואכן, הסרטון שפורסם בסוף שבוע שעבר, הראה ללא צל של ספק שהשוטרים פעלו באלימות כלפי החייל האתיופי. (זה שהוא מצטיין, מחריף את הביקורת) וכמו הכניס אגרוף לבטן הרכה של כל הקהילה.
השבוע החלטנו לראיין את גברי ווסאה, אחד ממנהיגי הקהילה האתיופית בעירנו, בית שמש. גברי (30), נשוי ואב לילד, הוא פורץ דרך בקהילה, ומשמש כמין מודל לחיקוי עבור הצעירים. הוא לומד תקשורת ופוליטיקה במכללת הדסה בירושלים ומסיים השנה את לימודיו. בנוסף, הוא ייסד עיתון באמהרית שמקבל ביקורות מעולות מבני העדה.
האם לדעתך ההפגנות שהתקיימו ברחבי הארץ היו מוצדקות?
"כן. הבעיה המרכזית של בני הקהילה זה שלצעירים אין מה לעשות. הם יושבים בחוסר מעש שגורם להם להיות ממורמרים ומתוסכלים, וכתוצאה מכך הצעירים מנחמים את עצמם בשתיית אלכוהול ושאר דברים לא חיוביים. המשטרה עושה את עבודתה, ואין לי טענות כלפיה, אך הטענה המרכזית שלי היא מול הגורמים הממונים שלא באמת דואגים לבני הקהילה האתיופית, והשבוע בהפגנות גרמנו לעם ישראל לראות אותנו קצת אחרת. כי בסופו של דבר, אנחנו רוצים להשתלב, אנחנו עם ישראל בדיוק כמו כולם, באנו דרך ארוכה כדי להיות חלק מבניית הארץ, והמדינה כאילו לא מבחינה בכל הבעיות שקיימות אצלנו, אז יצאנו להפגין".

כתבה מתוך ידיעות אחרונות: הפרדה בגני ילדים בבית שמש
אתה יכול לתת לי דוגמא לאפליה ממסדית כלפי בני העדה האתיופית?
"כן. לפני כמה שנים שמעתי ברדיו שבאותו זמן היו 4,600 אתיופים בעלי השכלה גבוהה, ורק 60 מתוכם הצליחו למצוא תפקיד בשירות המדינה".
הקהילה האתיופית בבית שמש מונה כמעט 1000 משפחות הנמצאות בכל רחבי העיר. אחוזי הגיוס לשירות צבאי ושירות לאומי נמצאים כמעט בטופ, ובכל זאת, נראה שמשהו שם נעצר. כאילו קיימת תקרת זכוכית שקשה ממש לפרוץ אותה. ההפגנות שנערכו במהלך השבוע באו כדי להשמיע את הקול שלא נשמע אף פעם. ואם עד עכשיו חשבו בקהילה האתיופית שגיוס מיטב בניהם ובנותיהם לשירות המדינה, מקנה להם את זכות השוויון. הפגיעה בחייל צה"ל בשבוע שעבר גרמה לתסיסה ולפגיעה בציפור נפשה של כל הקהילה האתיופית בישראל.
במחאה בשבוע האחרון בני הקהילה התלוננו על אפליה מטעם הרשויות, האם אתה חושב שקיימת אפליה ממסדית כלפי הקהילה בעיר?
"אני אתן דוגמא, יש כמה עמותות בעיר, מישהו מלמעלה דאג שהאתיופים יהיו בעמותה נפרדת, מפצלים את האתיופיים משאר האוכלוסייה. החל בשכונות המבודדות, וכלה בבתי הספר. יש בתי ספר שלא מקבלים בהם אתיופים. ואת כל המשפחות האתיופיות שמו ביחד, כאילו זה דבר טוב. המדינה צריכה לשנות את המדיניות, ולתת לבני הקהילה יותר אפשרויות. אנחנו לא רוצים צדקה, אנחנו רוצים צדק!".

כמעט 1000 משפחות מבני הקהילה בבית שמש. בתמונה: הפעילה המוערכת אפרת מקונן
היכן בא לידי ביטוי האפליה של העירייה? יש לך דוגמאות?
"בוודאי, יש לי מספר דוגמאות. הראשונה היא שלא מנקים את השכונה של האתיופים, ההזנחה כאן קשה. שנית, חלק מהשכונה ללא תאורה בכלל. עוד משהו, נפתח גן של ילדים אתיופים, וזה דבר לא טוב, כי הם מתרגלים לחיות בתוך עצמם בתוך הקהילה ובהמשך החיים, ההשתלבות הופכת לקשה יותר, אם לא בלתי אפשרית".
מה דעתך על האלימות שהפעיל השוטר על החייל האתיופי? (מה שבעצם גרם לכל המהומה)
"תשמע, חוק זה חוק. אם החייל הרים את ידו על השוטר, אז השוטר היה צריך לעצור אותו ולהביא אותו לפני שופט. אם החייל לא הרים את ידו על השוטר, אז השוטר התנהג לא לעניין, וככה אסור להתנהג. אלימות זה דבר רע. בנוסף, אני מגנה בכל לשון את האלימות שהייתה בהפגנה בכיכר רבין, זאת לא דרכנו, וככה גם לא נגיע לאן שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים להשתלב בחברה הישראלית במסגרת החוק".

ההפגנה הקשה בתל אביב. צילום: וואלה

מתוך ההפגנה בירושלים
איזה דברים לדעתך יכולים לפתור את הבעיות שדיברת עליהן?
"בראש ובראשונה, להיכנס לאקדמיה. ככל שיהיו יותר מבני הקהילה באקדמיה, כך הקהילה תשקם את עצמה ותתערה בתוך החברה הישראלית. שיקדמו אותם בצבא, ובתפקידים במדינה. אתן דוגמא על עצמי, אני גם גדלתי בבית שמש, אבל אני בחרתי לקחת אחריות על החיים שלי, אז התחלתי ללמוד תואר ראשון בתקשורת ופוליטיקה, הצעד שעשיתי, והעובדה שהצלחתי גורם להרבה חבר'ה צעירים להאמין בעצמם. ואם כולם יאמינו בעצמם, הקהילה תשתלב היטב בתוך החברה הישראלית".







