העותרים מדגישים כי אינם מתנגדים לצמיחתה של בית שמש או לתוספת יחידות דיור, אלא טוענים כי דווקא עיר הצומחת בקצב מהיר מחייבת תכנון ארוך טווח, יציבות ושמירה על אמון הציבור בהחלטות מוסדות התכנון.

לטענתם, בשני המקרים חוזרת אותה בעיה: המדינה, בשיתוף עיריית בית שמש, קידמה לאורך השנים תכנון שקבע איזונים בין מגורים, שטחים פתוחים, מוסדות ציבור ותשתיות- ולאחר שהתושבים הסתמכו על אותה מסגרת תכנונית, מקודמים כיום שינויים משמעותיים המשנים את אופי המתחמים ואת אותם איזונים. בחלק מהמקרים גם בניגוד למכרזי השיווק של הקרקע.

בעניין משקפיים נטען בעתירה כי מתחם שיועד במקור לדיור מוגן, כחלק מהמערך התכנוני והשירותים הנדרשים לתושבי העיר, מבוקש להפוך למתחם מגורים בהיקף משמעותי, תוך שינוי מהותי של הייעוד והתכלית שנקבעו בתכנון המקורי, וביטול הדיור המוגן. זאת גם בניגוד למכרז הקרקע המקורי.

בעניין נווה שמיר נטען כי עוד בטרם מוצה התכנון המקורי של השכונה החדשה, מקודם שינוי משמעותי המשפיע על האיזון שנקבע בין מגורים לבין תשתיות, שטחים פתוחים ואיכות החיים של התושבים.

חברת מועצת העיר וחברת הוועדה לתכנון ובנייה תמי זוסמן מסרה: "בית שמש היא עיר מדהימה, והיא חייבת להמשיך להתפתח. אבל צמיחה אמיתית לא נמדדת רק בכמות הדירות שבונים, אלא באיכות העיר שנשאיר לדורות הבאים. המאבק הזה אינו נגד בנייה ואינו נגד שום ציבור. הוא מאבק בעד כל תושבי בית שמש – בעד שכונות עם כבישים, מוסדות ציבור, שטחים ירוקים, מקומות תעסוקה, שירותי רווחה ותכנון שמכבד את המשפחות שחיות כאן. כיום בית שמש מדורגת בדירוג סוציו-אקונומי 2, מהנמוכים בישראל, ומתמודדת עם מצב כלכלי מורכב ועם גירעונות של למעלה מ־50 מיליון שקלים. דווקא במציאות הזו, האחריות שלנו היא בראש ובראשונה לדאוג לתושבים שכבר מתגוררים בעיר ולוודא שהרשות מסוגלת להעניק להם שירותים ראויים.

כבר כיום תושבי העיר חווים פערים משמעותיים במתן שירותים בסיסיים – בניקיון, בגינון, ברווחה, בחינוך, בתעסוקה, בתחבורה, בתשתיות ובפיתוח המרחב הציבורי. הפער בין קצב הבנייה לבין קצב פיתוח השירותים והתשתיות הולך וגדל, והתושבים הם אלה שנושאים במחיר.

כדי להדביק את הפערים, חייבים לעצור לרגע, לייצב את מצבה הכלכלי של העיר, לחזק את השירותים העירוניים, להרחיב את מקורות התעסוקה, לשפר את מערך הרווחה, החינוך והתשתיות, ורק לאחר מכן לקדם הרחבה משמעותית נוספת של העיר.

פיתוח עירוני נכון אינו נמדד רק במספר יחידות הדיור שנוספו, אלא ביכולתה של העיר להעניק לכל תושב איכות חיים, שירותים ציבוריים ראויים, תחבורה מתפקדת, מוסדות ציבור, מקומות תעסוקה, רווחה ותשתיות שיאפשרו לעיר לצמוח באופן אחראי, מאוזן ובר קיימא.

אנחנו מבקשים דבר פשוט: שהעיר תגדל נכון, באחריות, ומתוך ראייה כוללת של טובת כלל תושבי בית שמש – היום ובעתיד."

עו"ד שחר פטל, המייצג את העותרים בשתי העתירות יחד עם עורכי הדין יואב אינגבר ונתנאל חי, מסר: "דווקא בשל היקפי הצמיחה חסרי התקדים של העיר, קיימת חובה להקפיד הקפדה יתרה על הליכי תכנון סדורים ועל קבלת החלטות המבוססת על ראייה כוללת ולא על פתרונות נקודתיים.

הטענה העומדת בבסיס העתירות היא עקרונית: כאשר המדינה והרשות המקומית מתכננות שכונות חדשות, יוצרות מסגרת תכנונית שעל בסיסה מתקבלות החלטות ארוכות טווח של הציבור, ולאחר מכן מבקשות לשנות בתוך פרק זמן קצר את אותם איזונים - תוך פגיעה בצרכים ציבוריים כדיור מוגן או שטחים ירוקים שכבר אושרו תכנונית בעבר. לעיתים בניגוד למצגים קודמים או למכרזי השיווק המקוריים. הדבר מחייב בחינה מעמיקה, תשתית מקצועית מלאה והצדקה תכנונית ברורה.
פיתוח עירוני אינו רק מספר יחידות דיור. תכנון נכון חייב לראות את כלל צורכי העיר — התושבים הקיימים, התושבים העתידיים, התשתיות, מוסדות הציבור ואיכות החיים. אנו סבורים כי במקרה זה האיזון הנדרש לא בוצע, ולכן הובאו הדברים לבחינת בית המשפט."

בתמונות תמי זוסמן ועו"ד שחר פטל