בעוד חמש יממות תתחיל החגיגה הגדולה בתבל,.

אחרי 24 שנים, שוב אנו חווים מונדיאל עם יותר ממארחת אחת. הפיילוט הראשון היה גם המונדיאל הראשון באסיה, ולא סתם אסיה, אלא מזרח אסיה. ואם הפעם יש לנו מונדיאל לציפורי הלילה, ב-2002 התקיימו המשחקים בשעות הבוקר והצהריים המוקדמות למגינת הציבור העובד. אז לא היו לנו סמאטרפונים עם חיבור לאינטרנט שיאפשר לנו להתעדכן בתוצאות בזמן הליכה לשירותים או הפסקת סיגריה.

אירוח משותף טומן בחובו לא מעט מורכבויות. מה קורה למשל אם שלב הפלייאוף יזמן את שתי המארחות למפגש משותף? מי תארח את המשחק? היפנים והקוריאנים מצאו פיתרון. הם חילקו את ההגרלה לשתי צלעות באופן כזה שאם שתי המארחות תעפלנה משלב הבתים (לא משנה אם ממקום ראשון או שני), ישנה רק אפשרות אחת למפגש בין השתיים - משחק הגמר. וכידוע, מי יהמר ולו על סנט שחוק אחד שזה יהיה הגמר...

ידועה הבדיחה המפורסמת שהפולנים המציאו את האסלה ויובל שנים לאחר מכן האמריקאים המציאו את החור בתחתיתה.... גם הפעם האמריקאים שכללו. אז כמו קודמיהם מלוכסני העיניים, יצרו הגרלה בת ארבע צלעות, כך שכל אחת משלוש המארחות נמצאת בצלע נפרדת וכך ולא תוכלנה להיפגש ביניהן אלא רק בחצי הגמר וצפונה. אז מה השכלול? הם דאגו לכך שארבע הנבחרות שנחשבות על הנייר כפייבוריטיות ביותר - ארגנטינה, ספרד, צרפת ואנגליה - גם הן לא תוכלנה לפגוש זואת זו עד חצי הגמר. והכול בתנאי אחד - שכל הנבחרות ששמן הוזכר עד כה תסיימנה במקום הראשון בבית. מעידה לא במקום ואיבוד המקום הראשון יטרוף את כל הקלפים. ב-2002 הצליחו המארגנים למנוע מפגש אפשרי שכזה גם במידה והמארחות תסיימנה את שלב הבתים כסגניות.

ובחזרה ל-2002 ולפספוס הגדול שנעלם מעיניהם של אדריכלי ההגרלה. אחרי שתוצאותיה של זו התבררו, תפסו מיליונים על פני הגלובוס את הראש. הסתבר כי צרפת וארגנטינה, שתי הנבחרות שכולם רצו לראות בגמר, הוגרלו לאותה צלע של ההגרלה. המשמעות: הן תיפגשנה ביניהן לכל המאוחר בחצי הגמר. למי שלא זוכר נספר מדוע היה זה הגמר המסתמן.

צרפת הגיעה כאלופה המכהנת, כזוכה ביורו ועם סגל שחקנים עתיר הצלחות. רוב סגל הקבוצה נמנה על קבוצת ארסנל, שזכתה באליפות אנגליה ב-1998 וב-2002 והעפילה לגמר גביע אופ"א ב-2000. והדובדבן שבקצפת - זינאדין זידאן שמן קצר לפני שריקת הפתיחה של המונדיאל חגג זכייה בליגת האלופות עם ריאל מדריד. ארגנטינה הגיעה כמי שזכתה במקום הראשון בבית הדרום אמריקני בפער של 12 נקודות מאקוודור שסיימה שנייה. בשורותיה שיחקו שחקנים לא מעטים עם רזומה נאה ומכובד. נזכיר שניים מהם: קלאודיו לופז, שחקנה של ולנסיה, עמה עלה לגמר ליגת האלופות ב-2000; וגבריאל באטיסטוטה ('באיטגול'), שעשה קריירה יפה באיטליה במדי פיורנטינה (זכייה בגביע, מלך שערים עונתי ומלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים) ורומא, אותה הוליך לזכייה באליפות ב-2001.

ולאן נעלם המצ'-אפ הקלאסי ברזיל-גרמניה? רק שתבינו. ב-12 מתוך 13 משחקי גמר מונדיאל שהתקיימו מאז מלחמת העולם השנייה - אחת מן השתיים שיחקה בגמר (יוצא הדופן: ארגנטינה-הולנד 1978). שתי הטיטאניות, ששברו כל שיא אפשרי בהצגה הגדולה בתבל, מעולם נפגשו זו מול זו במסגרת מפעל זה. דווקא לקראת מונדיאל 2002, נחשבו השתיים לנחותות מול צרפת וארגנטינה. למה? על כך בשורות הבאות.

ברזיל סיימה את קמפיין המוקדמות במקום השלישי בבית הדרום-אמריקני, עם 13 נקודות פחות מארגנטינה, בשיוויון נקודות מול הרביעית פרגוואי ועם שלוש נקודות בלבד יותר מאורוגוואי, שנאלצה לעבור את משוכת הפלייאוף מול אוסטרליה. היא הפסידה שישה מתוך 18 משחקיה - קמפיין המוקדמות הגרוע ביותר שלה בכל הזמנים. ומה עם המאנשאפט? זו, במחזור הלפני האחרון, הובסה בבית 5:1 בידי אנגליה. זה היה הפסד שני שלה אי פעם במשחק מוקדמות (הראשון היה ב-1986 מול פורטוגל) והיא נאלצה להתמודד מול אוקראינה בפלייאוף ולמזלה עמדה במשימה.

מציאות לחוד

עם התחושה שתם עידן העימות ברזיל-גרמניה ושהשמות החמים הפעם הם של ארגנטינה וצרפת, שכאמור עקב ההגרלה נועדו להיפגש מקסימום בחצי הגמר, נשאלה השאלה: מי מהן תעלה לגמר ומול מי תיפגש. אבל אז הגיע שלב הבתים עם תוצאות לא צפויות וגם הפתעות בשלבי הפלייאוף. כך הודחו זו אחר זו נבחרות מפוארות שהוזכרו כמועמדות לזכייה ו/או לכל הפחות להגעה לשלבים הגבוהים.

נתחיל בהולנד, מקום רביעי ב-1998, שכשלה כבר בשלב המוקדמות מול פורטוגל ואירלנד וראתה את המונדיאל מהבית. 

נמשיך בקרואטיה, זו שגברה על הולנד ב-1998 בקרב על המקום השלישי, שראתה את שלב הפלייאוף מהבית אחרי הפסדים למכסיקו ולאקוודור.

ההפתעה הגדולה הייתה המארחת דרום קוריאה. זה היה המונדיאל השישי שלה ברזומה, אך בכל חמש המנודיאלים הקודמים לא ניצחה ולו משחק אחד. הפעם היה זה יתרון הביתיות שהעניק לה מקום ראשון בבית שכלל את ארצות הברית, פורטוגל ופולין (שתי האירופיות לא עברו את שלב הבתים). בשמינית הגמר ניצחה את איטליה בהארכה וברבע הגמר גברה על ספרד בפנדלים. רק גרמניה בחצי הגמר קטעה את מסע הסינדרלה.

סיפור מעניין הוא זה של טורקיה. זה היה סך הכול מונדיאל שני שלה (והאחרון עד להעפלה הנוכחית). היא סיימה במקום השלישי לאחר 3:2 על הקוריאנים, כאשר במשחק זה נקבע שיא שלא נשבר עד היום - שער של הקאן שוקור שנכבש 11 שניות משריקת הפתיחה. הפרט המעניין יותר הוא שעקב הדחת הגדולות, נפרש לרגליה של טורקיה שטיח אדום עד לדוכן המדליות מבלי שפגשה ולו נבחרת אירופית אחת בדרך.

הניצחון של ארה"ב על מכסיקו 2:0 בשמינית הגמר יכול היה בכל טורניר אחר להיחשב כהפתעה, אך הפעם הייתה יותר מקבוצה אחת שעמדה בתור כדי לגנוב את ההצגה.

ארגנטינה הלכה הביתה בתום שלב הבתים. במקרה שלה לפחות, היא לא נפלה קרבן לסיפור סינדרלה. היא פשוט הוגרלה ל'בית מוות' עם אנגליה, שבדיה וניגריה. היא לא התקשתה מול ניגריה במשחק הפתיחה, אך במשחק השני זכו סוף סוף שחקני נבחרת שלושת האריות לנקום באלביסטלה על סקנדל 'יד האלוהים' מ-1986. תיקו במשחק השלישי מול שבדיה שלח את הפייבוריטית מארגנטינה לעלות על המטוס הראשון חזרה הביתה.

למעשה, מסע ההפתעות החל כבר במשחק הפתיחה. האלופה צרפת נכנעה 1:0 לסנגל, נבחרת שהופיעה לראשונה בטורניר (צרפת הייתה אגב האלופה האחרונה שנהנתה מכרטיס אוטומטי למונדיאל. האלופות שאחריה כבר נאלצו להשתתף במוקדמות). ההיסטוריונים שלפו מיד את משחק הפתיחה של 1990, אז הפסידה ארגנטינה באותה תוצאה לקמרון אך התאוששה והגיעה עד לגמר הבלתי נשכח עם מראדונה והדמעות. הפעם ההיסטוריה לא חזרה על עצמה. תיקו מאופס מול אורוגוואי והפסד 2:0 לדנמרק שלחו את הטריקולור הביתה. צרפת הפכה לאלופה בעלת המאזן הגרוע ביותר במונדיאל שאחרי - נקודה אחת ואפס שערי זכות.

סנגל, אגב, שחזרה את ההישג הקמרוני מ-1990 - ניצחון במשחק הפתיחה מול אלופה + העפלה לרבע הגמר - תוך שהיא מפתיעה בשמינית את שבדיה בהארכה. כך מצא את עצמו עולם הכדורגל עם משחק רבע גמר שבו משחקות שתי קבוצות שמספר ההופעות המשותף שלהן הוא שלוש בלבד כאשר אחת מהן בטוח בחצי הגמר. טורקיה עצרה את האפריקאים הסימפטיים אך נכנעה לברזיל בחצי הגמר.

על דוכן המנצחים עמדו שחקני הכחול-צהוב של הסלסאו, אחרי ניצחון בגמר 2:0 על גרמניה מצמד של רונאלדו. כאמור, היה זה מפגש ראשון אי פעם של השתיים במפעל. העיניים הגרמניות צפו לטורניר הבא שיתקיים במגרש הביתי שלה. זכייה גרמנית לא הייתה שם, זאת לאחר הדחה בחצי הגמר מול איטליה, האלופה שבדרך. אחרי ארבע שנים, דאג רונאלדו להזכיר שוב מי בעל הבית, לאחר שעקף את גרד מילר הגרמני האגדי בתואר מלך שערי כל הזמנים, תואר בו החזיק 36 שנים. שמונה שנים נוספות יחלפו עד המפגש השני בין ברזיל לגרמניה. שם, על אדמת ברזיל, הציגו שחקני המאנשאפט את הנקמה הגדולה ביותר בהיסטוריה - 7:1 בחצי הגמר. גביע רביעי לגרמניה. ואם זה לא מספיק, מירוסלאב קלוזה הגרמני (ליתר דיוק פולני שהתאזרח בגרמניה), עקף את רונאלדו בטבלת מלך השערים של כל הזמנים - תואר ששתי שחקנים מתמודדים עליו במונדיאל הנוכחי - ליונל מסי וקיליאן אמבפה. את מה שעשה הברזילאי ב-2006 על אדמת גרמניה, שחזר הגרמני-פולני על אדמת ברזיל ביתר שאת שמונה שנים אחרי.

ב-1994, בפעם הקודמת שנערך המונדיאל על אדמת ארה"ב, שברה נבחרת ברזיל בצורת זכיות בת 24 שנים. אם תזכה ברזיל הפעם - שוב תישבר בצורת של 24 שנים. במעצמת הכדורגל יהיו עצובים מאוד אם השיא השלילי יישבר.

ומה צפוי לנו הפעם?

ארגנטינה, ספרד, צרפת ואנגליה - במידה ויעמדו במשימה של השגת המקום הראשון בבית - תפגושנה זו את זו רק בחצי הגמר. אבל קחו בחשבון שיש עוד נבחרות שחולמת בענק - ברזיל, גרמניה, פורטוגל, הולנד, בלגיה, קרואטיה ועוד. וכמובן יש תמיד סינדרלה שמפתיעה כדוגמת מרוקו דאשתקד. משמעות הדברים היא שלפחות שתיים מתוך 10 הנבחרות ששמן הוזכר בפיסקה זו תודח כבר בשמינית הגמר אם לא קודם לכן.

בשורה התחתונה, הכול פתוח....