מזה שני עשורים עוסק שי עבאדי (יליד ירושלים, 1965), ביצירות המנסות לגעת בשאלות של נוף, מקום וזיכרון, מתוך, מתוך תחושה אל עבר היסטורי, גם מקראי וארץ ישראלי. 

אוצרת התערוכה, שלומית שטיינברג: "הבחירה להציג את עבודותיו ב"גלריה בפוקוס" במוזיאון ארצות המקרא אינה מקרית. זהו דיאלוג חי בין מה שנחפר מתחת לאדמה ומוצג בגלריות הסמוכות לבין מה שנמצא שריר וקיים מעליה — בין הממצא הארכיאולוגי העתיק לבין ההווה כאשר לשניהם משותפים הנוף והמקום".

המוזיאון הוא מקום של רבדים: ציוויליזציות שנערמו זו על גבי זו, תל על גבי תל, עד שמה שחבוי במעמקי האדמה חושף לא פחות ממה שנבנה מעליה. יצירתו של עבאדי פועלת מתוך היגיון דומה. היא נעה בזמן החל מחומות ירושלים שבנה סולימאן המפואר במאה ה-16, דרך קבר רחל, מגדל אוגוסטה ויקטוריה ומגדלי המים של ימי ההתיישבות הציונית.

יצירתו של עבאדי פורשת נוף שהוא פיזי ורוחני כאחד, מקומות שבהם מושג הזמן הופך להיסטוריה וארכיאולוגיה. עבאדי כורך אותם יחד - דמויות ואתרים מתרבויות ומתקופות שונות - חושף את המכנה המשותף העובר דרכן: הזיכרון, הגעגוע, והחיפוש המתמיד אחר השלמה.

בטכניקה ייחודית של צריבה על לוחות עץ תעשייתיים (OSB), המשטח הצהבהב הופך בזכות חומריותו לחלק בלתי נפרד ממראה הנוף הצחיח והמדברי של ארץ ישראל. במרקמן המחוספס, היצירות לוכדות את מהות המקום ואת רוחות הזמן. פעולת החריכה היא סימן פיזי לזמן ולהיסטוריה שנצרבים עמוק בחומר ובתודעה. כאן הזיכרון נצרב. המציאות נצרבת וצורבת. הצירים הללו נצרבים בחומר והזמן הופך לארכיאולוגיה של התודעה.

פתיחת התערוכה ב־5.6.26, יום פרוץ מלחמת ששת הימים, מוסיפה רובד נוסף של זיכרון היסטורי על ציר הזמן הישראלי חסר המנוח.

אוצרת אורחת: שלומית שטיינברג

על האמן

שי עבאדי (יליד ירושלים, 1965), בוגר המדרשה לאמנות והחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. מזה שני עשורים עוסק ביצירות המנסות לגעת בשאלות של נוף, מקום וזיכרון, מתוך זיקה לעבר ההיסטורי והמקומי. עבודותיו הוצגו בגלריות ובמוזיאונים מובילים בארץ ובעולם.