מה הקשר בין חוה גוטהייט- עקרת בית מעפולה, לבין ליאור פרישמן- בן 26 מרחובות? השתלת כליה. בזכות עמותת "מתנת חיים" נמצא ליאור פרישמן מתאים להשתלת כליה לחוה, בת 40 ואמא לילדים. הוא ראה בזה זכות, היא ראתה בזה נס: "אצלי רק חיברו את התפר האחרון, והכל נהיה ורוד. הגוף שלי נתן שתן לאחר חמש שנים שבהם לא נתן, אז שמישהו יגיד שזו לא יד האלוקים, ישתבח שמו!".

ליאור וחווה. מתוך סרטון באתר "YNET"

אנשים הסובלים מאי-ספיקת כליות נאלצים להתחבר למכשירי דיאליזה עד שיימצא תורם מתאים. במדה ולא נמצא תורם, הנתונים עצובים: רוב משתמשי הדיאליזה אינם שורדים מעבר לחמש שנים. הלב נחלש, מערכות בגוף קורסות. 

לבנה וקנין. "עזרו לי לחיות"
 

לבנה, בת 55 מבית שמש, נשואה ואמא לילדים סובלת ממחלה גנטית הפוגעת בכליות שלה. כיום היא במצב מתקדם לקראת אי-ספיקת כליות וכדי להישאר בחיים היא זקוקה בדחיפות לתרומת כליה. מצורפת בזאת פנייתה האישית לתושבי בית שמש, בבקשה לשקול את העניין למען הצלת חייה, ולמען המשך חייהם התקינים של בני משפחתה: 

שמי לבנה. אני בת 55, רעייתו של אבי, אמא ליקיר, מור ושירלי וסבתא לטוהר. נזקקת בדחיפות לתרומת כליה. אנא עזרו לי לחיות! ירשתי מאבא שלי מחלת כליות גנטית שאובחנה בגיל צעיר והלכה והחריפה. המחלה פוגעת בהדרגה בתפקוד הכליות שסופה באי ספיקת כליות ואז אין מנוס אלא להתחבר למכונת דיאליזה או לפעול להשתלת כליה. הדיאליזה מהווה פתרון זמני בלבד, כאשר 20 - 10 אחוזים ממטופלי הדיאליזה נפטרים מדי שנה. מעבר לכך, מדובר בפרוצדורה מייגעת ומחלישה מאוד אשר איננה מרפאת את המחלה, מכבידה מאוד על ניהול חיים תקינים ורק דוחה את הקץ. בעלי לשעבר הביע נכונות לתרום לי כליה אך לאחר סידרת בדיקות ארוכה ומייגעת, הוא התגלה כלא מתאים. אין לי אפשרות לקבל תרומה מבני המשפחה בשל המחלה הגנטית וכולנו בקבוצת סיכון. לאחרונה חלה הידרדרות משמעותית בתפקודי הכליות שלי אני מטלטלת בין יאוש ותקווה, בין בכי לדיכאון נוכח התור הארוך מאוד לתרומת אברים, והתחושה הקשה כי המרוץ אל ראש התור בלתי אפשרי. אבי נפטר בגיל 59 מאי ספיקת כליות כרונית ולפני שלושה שבועות הבאנו את אימי למנוחת עולמים. אני נמצאת בתחושה קשה של יאוש שהשתלט על חיי. איבדתי את כל שמחת החיים שהייתה לי. אני פונה לכל מי שיכול לתרום לי כליה, לעזור לי לחיות. יש בכוחך לעזור ולהשאיר אדם בחיים, לתת אמא לילדיה, סבתא אוהבת חזרה לנכדתה. בנוסף, זכית למספר מצוות: להציל נפש אחת מישראל, שקולה כהצלת העולם כולו. וכן זכית לבצע מעשה של אהבת חינם, תנאי הכרחי לבניין בית המקדש. אודה לכם אם תוכלו לשתף בקשתי זו לכמה שיותר אנשים ובכך לנסות לעזור לי להציל את חיי".

המחשבה שעולה לאדם על על תרומת איבר מגופו אינה פשוטה, אך יחד עם זאת יש לדעת כי הסיכונים לאחר תרומת כליה כמעט ולא קיימים, וכל אדם שאינו סובל ממחלה בכליות יכול להמשיך ולחיות עם כליה אחת למשך כל חייו. גם בהליך הניתוחי לא כרוך סיכון כלשהו, והידיעה של האדם כי בזכותו חייו של אדם אחר ממשיכים, וכן חייהם של אחרים בני משפחתו- משמחת ומעצימה כאחד. לבנה פונה אליכם בבקשה נרגשת זו, ורבנים רבים נותנים את ברכת הדרך לתורמים הרבים.

המתעניינים מוזמנים ליצור קשר עם לבנה בטל': 050-6212563

"יש בכוחך לעזור ולהשאיר אדם בחיים". לבנה וקנין