אנחנו לא כמו הציפורים / מאת איתי בן אליעזר

אפי וסטיבן, שני חברים ותיקים – גרפיקאי ישראלי שנסוג מן העולם ועיתונאי אמריקאי חולה אך חד לשון – נפגשים בירושלים לאחר נתק של שנים, ושניהם יודעים שזו כנראה הפגישה האחרונה.

מה שמתחיל כביקור רפואי הופך למסע מטלטל בין זיכרונות כואבים, הרפתקאות בלתי נשכחות וחיפוש אחר משמעות בתוך רצף ארוך של בדידות.

הספר נע בין ניו יורק הנשכנית של שנות השבעים, אמריקה הלטינית, ברצלונה, רומא וכרתים, ועד לירושלים של 2018 – רגע שנראה כי הזמן כולו מתנקז אליו. דרך נקודת המבט של אפי נחשפים פרקים משותפים מן העבר: אהבות, משברים קיומיים, בריחות מאזורי סכנה והתמסרות כמעט בלתי מובנת לרגעים השוליים של החיים.

אנחנו לא כמו הציפורים הוא רומן פיוטי וסוחף על זיכרון והדחקה, על חברות מתמשכת, ועל בחירה עיקשת בחיים למרות הכול. ברגישות ובאיפוק, איתי בן אליעזר יוצר את עולמם של שני אנשים המחפשים זה בזה גאולה.

איתי בן אליעזר, יליד 1977, גדל בישראל ובארצות הברית. מתגורר כיום בהרצליה. ספרו הראשון, ״על אודות יונתן״, ראה אור בהוצאת כרמל וזכה בפרס שר המדע, התרבות והספורט לספר ביכורים לשנת תשס”ח.  אנחנו לא כמו הציפורים הוא ספרו השני.

339 עמודים, 87 ₪ 

חלאות יקרות לליבנו / מאת ריטה קוגן

קורא תמים יראה בחלאות יקרות לליבנו אסופה של סיפורי בדידות עירוניים על דמויות שוליים בחברה הישראלית. אבל הסתפקות בכך תחמיץ את המארג הלשוני הסמיך והבארוקי של ריטה קוגן, המטפלת בחומרים המציאותיים ביותר במבט משתהה של משוררת ומתרגמת.

שלוש הנובלות שבספר מציבות במרכזן דמויות המוגדרות דרך חריגותן: סיגלית, סטודנטית בטכניון, הנאבקת בדימוי גופהּ אגב האתגר האקדמי; יבגני, מהנדס המשליך את תסכוליו הקיומיים על דפי ספרות צרפתית פרובוקטיבית; ועדי, אומנית קרמיקה כושלת, הפועלת בשולי הזוהר של תעשיית האירועים. כולם "חלאות" במידה זו או אחרת – דמויות פגומות ומרהיבות, המבקשות להיגאל ולהתאהב בדרכן, גם אם דרך זו רצופה כישלונות.

המוטיב המניע את העלילה הוא המפגש המקרי, לעיתים עם אדם בשר ודם ולעיתים עם ספר. מפגש זה יוליד את הבקשה הצנועה של "האפשרות של אי" ואת החיפוש הנואש אחר אהבה אמיתית. דמותה של ויטה, חוט מקשר בין הנובלות, מעניקה ליצירה איכות של פריקוול וסיקוול גם יחד, ומטשטשת את הגבולות שבין העלילות השונות. השפה כאן היא מעשה מרכבה חושני ומלוטש, משחק ספרותי שבולל ומפרק ז'אנרים שונים, והעברית עצמה מתגלה כאלופת הגילוי והכיסוי.

ייחודו של הספר טמון במתן קול לאלו שחריגותם איננה בגדר "פרא אציל" ואנושיותם חשופה ויומיומית. הגיבורים של קוגן נטולים כוח ושררה, מתקיימים בשוליים הצרים של המרחב הישראלי, אך במילותיה מעניקה להם קוגן מקום למימוש כבודם וחירותם.

זהו ספרה השני בפרוזה של ריטה קוגן והוא מבסס את מעמדה כקול מקורי וחריף בסיפורת העברית העכשווית. כתיבתה הופכת את הכיעור והיבלות ליופי עוצר נשימה ומציעה התמודדות נוקבת עם המתח שבין הכמיהה לקשר לבין הבדידות המזהירה של ה״אני״ האוטונומי.

186 עמודים, 78 ₪ 

סיפור למאזין שותק / מאת ניבה רטנר

נובלה ושלושה סיפורים קצרים מרכיבים את סיפור למאזין שותק, ובמרכזם נשים הנעות בין חיים סודיים מתחת לרדאר לבין ניסיונות נואשים להישמע, להיראות, להיות.

נטע היא פקידה אפרפרה, עובדת בלעשות מה שאומרים לה, וכולם אומרים לה מה לעשות. הם לא יודעים שהיא נשואה לאיש "הכי חשוב בעולם". אבל גם ממנו היא מסתירה סודות, ומוצאת אוזן קשבת דווקא באתר לנשואים בוגדים. תמרה, ששוקלת 170 קילוגרם, מוותרת על קריירה של זמרת, על דיאטות ועל התאפקויות אחרות. היא מסתגרת בביתה ומוצאת נחמה בכתיבת צ׳אטים לאתר פורנו. דפנה מתנקמת בילדות שפוגעות בבתה ונבעטת בחזרה אל פצעי הילדות שלה. וקשישה אחת מבקשת להספיק לחוות טריפ אל־אס־די לפני מותה, גם אם זה מחייב ירידה אל השוליים של החברה.

בין לשון פיוטית לציניות מרה, ולעיתים גם אירוטיקה גלויה אך לא מתחנפת, ניבטים יחסי כוח בין מגדרים ובין מעמדות. הגיבורות של ניבה רטנר מתעקשות, בדרכן המרדנית, לנסח את עצמן מחדש, למרות הציפיות, השיפוט וההשתקות, ולמצוא הקשבה.

זהו ספרה השני של ניבה רטנר (1977), קדמו לו הספר "בית האושר" (2018), שזכה לביקורות אוהדות, וסיפורים שפורסמו באנתולוגיות שונות. הסיפור "ויתרתי" מתוך קובץ זה עובד למחזה שהועלה במסגרת פסטיבל "כלים שלובים" בצוותא, 2022. הספר רואה אור בתמיכת קרן רבינוביץ'

163 עמודים, 87 ₪ 

מוזמנים לעקוב אחרי הוצאת קתרזיס בפייסבוק, אינסטגרם ובאתר ההוצאה