שם: עמי אוריון
גיל- 69
עיסוק – יועץ נדל"ן , בעלים של משרד "דביר נכסים"
רקע
תחום הנדל"ן מוכר לי מקרוב עוד מהתקופה בה כיהנתי כחבר "הועדה המקומית לתכנון ובניה " במקביל לכהונתי כחבר מועצת העיר במשך שלוש תקופות כהונה רצופות . למדתי את שוק הנדל"ן והגורמים המשפיעים עליו, יצרתי קשרים מקצועיים בתחום הכרתי את תכניות הפיתוח של העיר ושל האזור ועם השנים צברתי ניסיון מעשי.
בתקופת כהונתי , רכשתי ידע רב בתחום המוניציפלי כסטודנט במכון לשלטון מקומי באוניברסיטת בר –אילן וכחניך המצטיין בקורס מנכלים בחברות עירוניות - קורס דו שנתי שהתקיים במכללת נתניה .
הייתי היוזם ומי שהקים מהיסוד את החברה העירונית לפיתוח אזורי התעשייה . (החברה הכלכלית של מטה יהודה ) בה שימשתי בתפקיד יו"ר הדירקטוריון של החברה.
תחום המקצוע שלי הוא ניהול מערכות מורכבות . את הקריירה המקצועית שלי רכשתי בתפקיד מנכ"ל ארגון הספורט הגדול ביותר בישראל – התאגדות "הפועל" . במקביל שימשתי בתפקיד בכיר מאוד בוועד האולימפי הישראלי ובמועצה להסדר הימורים בספורט . בתפקידים אלה , עמדתי לא אחת בראש נבחרות ישראל שיצאו להתחרות בחו"ל וייצגתי את המדינה בפורומים בינלאומיים שונים.
בין השאר הייתי בין היוזמים הראשונים לארגון הספורטיאדה והמחוזיאדה לספורט במקומות העבודה שהפכו עם השנים למותג מוכר בארץ ובעולם . כמו כן עמדתי בראש הועדה המארגנת של מרתון תל אביב, מנהל המשחקים הבינלאומיים של הפועל וצעדת ירושלים.
כילד גדלתי והתחנכתי בקיבוץ . שירתתי ביחידה מובחרת של צה"ל . יש לי את הכבוד להימנות על חיילי גדוד 66 של הצנחנים אשר לחם בגבעת התחמושת ושחרור ירושלים והכותל . בתחילת שנות ה-70 נשלחתי מטעם התנועה הקיבוצית להדריך נוער בבית שמש . כאן הכרתי את רעייתי שולה וכפי שנכתב בשיר :" כאן בניתי את ביתי וכאן נולדו ילדיי ". יש לי 5 ילדים ו-16 נכדים .
מהו הזיכרון הראשון שלך כילד ?
נולדתי בעיר רבט שבמרוקו וגרנו על שפת נהר החוצה שתי ערים . הייתי בגן הילדים יחד עם רפי כהן ,(אגד) . בכל יום היה עלינו לחזור הביתה לבד ללא ליווי במרחק לא קטן . זכור לי שכמעט מידי יום היינו חוטפים אבנים מילדים ערבים שחיכו לנו מחוץ לגן - לימים החליטו הוריי לעזוב את מרוקו ובשל חוקי הגירה שמנעו מיהודים לעזוב באופן חופשי , פעילי העלייה הבריחו אותנו לתוך אניית קרב צרפתית שהביאה אותנו לחופי צרפת . משם בחלוף מספר חודשים הגענו ארצה.
מתי בכית בפעם האחרונה ?
אני מגדיר את עצמי כאדם רגיש לסבל ולקושי של אנשים .כאשר אני רואה כתבה על ילדים רעבים זה כואב עד דמעות , כשחייל נופל בקרב זה קורע אותי מכאב .
מה עושה אותך מאושר ?
המשפחה , הילדים , הנכדים , המשפחה המורחבת , החברים הטובים , המפגשים עם החברה מהקיבוץ , . כל אלה עושים אותי מאושר
מה הדבר שהכי מפחיד אותך ?
תתפלאו – אני לא מסוגל להיכנס למעלית – אני סובל מקוסטרופוביה – פחד ממקומות סגורים . בילדותי בגיל 7 הלכתי לבקר את אימא שלי בעבודה ונלכדתי במעלית ומאז יש לי בעיה . המעלית היחידה שעליתי בה מחוסר ברירה הייתה בבניין התאומים בנו –יורק ולדאבון לב ,גם המעלית הזו כבר לא קיימת . לפני מספר שנים טיילתי עם אשתי בנורווגיה והייתי צריך לנסוע במנהרה באורך 40 ק"מ מתחת לים . אל תשאלו איך יצאתי משם .
מה אף אחד לא יודע עליך ?
אני מאוד משתדל לעזור לאנשים המתמודדים עם קשיים ומי שצריך לדעת יודע .
איזה חלום לא הגשמת ?
מאז הגעתי לבית שמש והצטרפתי לפעילות ציבורית יעדתי לעצמי את תפקיד ראש העיר . צברתי ניסיון רב בשליחות ציבורית הכשרתי את עצמי לתפקיד הזה , למדתי באוניברסיטה איך לנהל עיר מודרנית כאשר במוקד החשיבה שלך ניצב התושב המצפה לקבל ממך את מיטב השירותים העירוניים להם הוא נזקק ולהעניק לו איכות חיים . הציבור "החכם " בבית שמש העדיף לבחור ראשי ערים אחרים במקומי וקיבל את מבוקשו במנה גדושה של חוסר יעילות , התחרדות ושינוי אופייה של העיר. כשאני שואל את עצמי את השאלה :: האם בית שמש הפסידה אותי כראש עיר ? אני משיב ללא היסוס - אכן בית שמש הפסידה אותי!!!!! וסליחה על חוסר הצניעות –משום שתחת הנהגתי , בית שמש לעולם לא הייתה הופכת לעיר חרדית ומי שרוצה הוכחות –אני מפנה אותו לפרוטוקולים של מועצת העיר שם הוא יקרא עד כמה נאבקתי לבד נגד התופעה וכולם שתקו . - עכשיו כולם משלמים את המחיר .
מה מכעיס אותך ?
פוליטיקאים חסרי אחריות (בלשון המעטה) - " שעושים מעשה זמרה ומבקשים שכר כפנחס"
מה הדבר הכי מביך שקרה לך ?
בצעירותי היה לי רכב סוברו ספורט בצבע לבן . באחד הימים ביקשתי מאשתי שתאסוף אותי במקום שקבענו והיא איחרה להגיע , הזמן חלף ואני התחלתי לדאוג . לפתע הגיע רכב סוברו ספורט בצבע לבן ונעמד לידי . נכנסתי לרכב והבעתי תרעומת על האיחור . לפתע פונה אלי הנהגת , אותה לא הכרתי ואמרה לי :, מה אתה כועס –אני לא קבעתי איתך בכלל ,- . ביקשתי סליחה וברחתי כל עוד נשמתי בי.
מה היית משנה בבית שמש ?
לאנשים כמוני , המגדירים את עצמם כתושבים מסורתיים וחילוניים , על פניו המצב נראה אבוד !!! נטישת הציבור הזה נמצאת במגמת עליה . אבל לא אלמן ישראל - צריך להיאבק על דמותה של העיר שלנו , צריך לבנות לה חזון חדש ולתת לה תקווה בתחום החינוך ,שיפור השירותים העירוניים , פיתוח מסגרות לנוער ולצעירים .פיתוח מסגרות תרבות , ספורט ותרבות הפנאי , פיתוח התעשייה ויצירת מקומות עבודה חדשים . יש לנו אנשים צעירים טובים ומוכשרים- יש לנו מנהיגים שיכולים לשקם את העיר מהייסוד ולהביא לתפנית . אני מאמין ביכולת של אלי כהן , מוטי כהן ,שלום אדרי ,משה שטרית ובאחרונה עולה וצומחת מנהיגה חדשה עם קבלות – גב' טטיאנה אילוז .
האם אתה מאמין באמונה טפלה ?
אני לא אוהב לראות חתול שחור ולכן כאנטי תזה , אני מגדל חתול לבן פרסי ענק העונה לשם גוצי . הוא נמצא אצלי למעלה מעשר שנים ואני חושב שהוא התחבב גם על השכנים שלי ברחוב הארזים ., הוא חתול חכם ושובב . אני חושב שבגלגול הקודם שלו החתול הזה היה יהודי .........משום שהוא יכול להיעלם לשעות רבות אבל ברגע שאני מתחיל לערוך קידוש בליל שבת , הוא מופיע פתאום ונשאר עד תום הברכה.
מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה קם בבוקר ?
מקלחת מרעננת , פתיחת החלונות כדי לראות את אור השמש והירוק של העצים והפרחים בגינה
מודה לאל על שהחזיר לי את נשמתי בחמלה וקורא את מדור הספורט
מי הדמיות הכי נערצות עליך ?
בן גוריון שבזכותו זכינו למדינה
יצחק רבין עליו השלום על היותו מנהיג לאומי מזן נדיר
יוסי יפה ז"ל – המגד שלי בגדוד 66 של הצנחנים משחררי הכותל וירושלים –
אימא שלי , עליה השלום שלימדה אותנו צניעות ועזרה לזולת
הקיבוץ- שנטע בי ערכים של חברות , אחריות ,שותפות ואהבת הארץ
מה אתה מאחל לעצמך ?
את מה שאני מאחל לכל אוהביי – שכולנו נהיה בריאים ומאושרים ושנזכה לראות את עירנו פורחת , צומחת ומתפתחת.
