"ויתרוצצו הבנים בקרבה", נאמר על התאומים שרבקה נשאה ברחמה. מה הביטוי של זה בתהליך ההתפתחות הרוחנית של האדם, כלומר בהתקדמות לעבר תכונת הבורא, תכונת האהבה והנתינה?

מסביר מורי הרב"ש, הרב ברוך שלום הלוי אשלג:

""ויתרוצצו הבנים בקרבה". ופירש רש"י, לשון ריצה. כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת. עוברת על פתחי עבודה זרה, עשיו מפרכס לצאת.

ואאמו"ר [בעל הסולם] זצ"ל פירש, כי בזמן שהאדם מתחיל בעבודה, אז הוא הזמן שבאות לו מחשבות הפוכות זו מזו. שבזמן שהאדם עובר על פתחי תורה, האדם מתעורר, ובאות לו מחשבות, שכדאי להיכנס למקום תורה, שהיא בחינת "כי הם חיינו ואורך ימינו". וזה נקרא, שבחינת יעקב מתעוררת. והוא חושב אז, שבטח הוא ישאר במחשבות כאלו תמיד, היות שהוא מרגיש, שזוהי תכלית החיים, ועל גשמיות אינו כדאי לתת תשומת לב, כי זה לא עיקר החיים, שכדאי לחיות בשביל זה. אולם אחר כך, כשעובר על פתחי עבודה זרה, שפירושו, בזמן שיצא לשוק, ורואה שכל אנשים שקועים רק באהבה עצמית, ובכלל עניין להשפיע לא מעניין אותם, באות לו תיכף מחשבות שכדאי ללכת בתלם שלהם".