אתר 'כיכר השבת' פרסם הערכה לפיה מנדט שלם של הליכוד הושג באמצעות מצביעים חרדים שהצביעו לליכוד. יתכן ויש פה איזושהי גוזמה, אבל מאחר ויצא לי לפגוש באופן אקראי מספר נשים וגברים חרדיים השייכים לזרמים שונים שסיפרו לי בשקט (אבל בגאווה) שהם הצביעו ליכוד ושגם כמה חברים טובים שלהם הצביעו ליכוד, כנראה שאכן יש דברים בגו, ומתחת לרדאר אנו עדים לתופעה חדשה ומרתקת של זליגת קולות בין המגזרים.
אם המצביעים החרדים של הליכוד הם סמן אחד, הרי שמפלגת "יחד" של אלי ישי היא הסמן השני לתופעה. למרות שלא עברה את אחוז החסימה, היא גרפה 118,000 קולות, ופעם ראשונה מזה שנים שמצביעים דתיים לאומיים ביחד עם חרדים שברו את דפוסי ההצבעה המסורתיים שלהם והצביעו למפלגה אחת מאוחדת.
מפלגת "בזכותן" בראשות רות קוליאן שכללה 4 נשים חרדיות קיבלה כ-1,800 קולות. ולמרות שמדובר במספר קולות זעום, מניתוח ההצבעות למפלגת "בזכותן" ניתן למצוא איום של הצבעה למפלגה הזו גם בערים כמן: בני ברק, אלעד, ביתר ובית שמש. (וזאת אחרי שהיה די ברור מלכתחילה שלמפלגה הזו אין סיכוי לעבור את אחוז החסימה).
אם הדוגמאות עד עכשיו היו על זליגה בין-מגזרית של קולות בעיקר מהמגזר החרדי החוצה, הרי שחשוב להצביע גם על תופעה הפוכה של מצביעים מזרחיים אינטלקטואליים חילוניים ששברו את דפוס ההצבעה המסורתי שלהם והצביעו ש"ס מתוך ניסיון למצוא לעצמם ייצוג מזרחי - חברתי אותנטי בכנסת ה-20.
נראה לכאורה שמדובר על מספר תופעות אקראיות שלא קשורות אחת לשנייה, אבל כנראה מאוד קשורות.
הכמיהה של אנשים מהחברה החרדית להשתלב בחברה הישראלית מתבטאת בטפטופים אל שוק העבודה, ההשכלה והצבא וגם משפיעה על דפוסי הצבעה. לכמיהה הזו ניתן להוסיף את התפוררות ההגמוניה הרבנית. הן בשל פטירתו של הרב עובדיה יוסף והן בגלל תהליכי המודרנה וזרימת המידע המחלחלים חזק אל תוך הציבור החרדי וגורמים להם לחשוב יותר באופן עצמאי ופחות באמצעות הרבנים.
הכמיהה והתפוררות ההגמוניה השפיעו גם על ההצבעה לליכוד ליחד ולבזכותן אבל גם על הזרועות הפתוחות שבהן קיבלה ש"ס אל חיקה מצביעים מזן חדש.
חבר חרדי שהצביע ליכוד ביטא זאת בדרך מאוד מרגשת באומרו: "פעם ראשונה שבחרתי ולא הצבעתי."
אנחנו חיים יום יום עם סימני שאלה מעל קיומנו כחברה וכמדינה בהקשר של הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית, תוהים מה יקרה בתוך עשור כשלמעלה מ- 35% מתלמידי כיתות א' יהיו חרדים ולא ציוניים, ולא משרתים בצבא ולא שותפים בשוק התעסוקה.
והתשובה לתהייה הזו נעוצה בתהליכים האיטיים המתרחשים לנגד עיננו של פריצת חומות העולם החרדי ושל חשיבה עצמאית. זה לא שלא יהיו 35% ילדים חרדים בכיתה א' בעוד עשר שנים, זה פשוט לא יהיה נתון שכל כך יטריד אותנו כי חלק מה- 35% האלו יהיו חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית.
ואם נתחיל מסע של חיזוי, מהו הדפוס הבא שישבר בחברה החרדית, ניתן להעריך כי עסקני המגזר החרדי צריכים להיות מודאגים. אם ההגמוניה הרבנית נסדקה, גם ההגמוניה שלהם עומדת להיסדק.
החברה החרדית מאסה בעסקנות החרדית והיא תבטא את המיאוס הזה בדרך כלשהי בעתיד הנראה לעין. כיצד יתבטא המיאוס? לא ממש ברור, אבל כן ברור שהוא יטלטל גם את העסקנות הזעירה וגם את העסקנות הבכירה. כי יש גם חרדים שלא נוח להם להתעורר בבוקר לכותרת על מחיר של 3 מיליארד ₪ של כניסת החרדים לקואליציה.
חג שמח!
