הגענו לישורת האחרונה. הניקיונות- אחרינו, ליל הסדר- אחרינו, ואפילו לא הספקנו לעצום עיניים וחול המועד כבר כמעט מאחורינו. אחרי שבוע של חופשה וטיולים משפחתיים הגענו לחג היחידי שמוזכר בתורה ולא כתוב סיבה לקיומו. "שביעי של פסח"- היום שבו נקרע ים סוף ובני ישראל חצו אותו והתקרבו אל גאולתם. אחרי שעברנו את החג המרכזי בתורה הגיע הזמן לסכם אותו על פי חלק משמותיו הרבים.

חג הפסח לא "נופל" כל שנה במקריות בעונת האביב, למעשה זה כתוב מפורש בחומש דברים "שָׁמוֹר את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוהיך כי בחודש האביב הוציאך ה' ממצרים לילה". ואכן, חכמינו סידרו את לוח השנה העברי במטרה שחג הפסח יחול במועדו. הנהירה ההמונית של עם ישראל לכל – מקום –שאפשר - להניח - בו - מנגל, ממחישה לנו בצורה טובה מה היו חלק מהשיקולים.

בנוסף, התורה מבקשת ממנו לבער את החמץ מקרבנו. במהלך החג חשבתי על המילה חמץ ומיד עלתה לי לראש המילה החמצה, אומנם אנו חיים בעולם שדוחף אותנו להישגיות, וכל מטרה נראית לגיטימית אך ורק כדי לכבוש אותה, אך לפעמים אנו חיים את החיים במלואם ומחמיצים את הדברים שנראים שוליים ולא מספיק טובים בשביל הסביבה, אך כן טובים לנו. נקודה ראשונה.

שם נוסף של חג הפסח הוא "חג המצות". העולם מתחלק לשניים: כאלה שאוהבים מצות וכאלה שלא מסוגלים לאכול מצות. אני בוחר שלא לספר את העדפתי בענייני מצות, אך אסכים עם אלה שטוענים שאת המצה קל למצות, המצה אולי טעימה בביס הראשון, הנוסטלגי. אך אחרי מספר ימים ללא לחם וקצת קמח, גם הרבה בשר לא מצליחים למלא את החלל. כמו במקרה של המצות, ככה בכל חיינו, אנו ממצים דברים במהירות, וחבל. כבר אמר איש חכם "אני כל יום אוכל אנטריקוט, מה זה מדי פעם פרוסה עם שוקולד? החכמה לדעתי היא ללמוד לאזן דברים וליהנות מהמתנות המקיפות אותנו.

חג החירות. בני חורין. גאולת עם ישראל. שמענו את זה יותר מידי בשבוע האחרון, אז איך זה שעדיין אנחנו כלואים בתוך עולם של התמכרויות? למה לא קראו לחג הזה "חג החופש" וכל אחד היה מוצא את החופש שלו? אני חושב שיש כנראה סיבה די טובה לעניין הזה. ראשית, חופש הוא לא לשבת מול הים, זה אולי חופש של בן אדם ספציפי או נורמה חברתית, אך לא כל בני האדם רואים בים מקום שהוא החופש שלהם. ולדעתי חופש זה לא לשבת מול טלוויזיה עשר שעות, ולא חסרים חברים שיגידו לי שאני לא מבין כלום, ואין יותר כיף מאשר לשבת פרקדן על הספה ולעשות כלום. או שאני לא מבין מה זה חופש, או שהם לא מבינים. או שכולנו טועים. לנו, בני האדם, קל לחשוב שאם נתיר את המחסומים, השערים ייפתחו והאושר ינחת אצלנו. אך לצערנו זה לא עובד ככה. חירות היא מעבר לחופש, זאת הזכות הטבעית והבסיסית שמגיעה לכל אדם באשר הוא אדם. שנית, להיות בן חורין זה להיות בשליטה, גם ב"חופש" שאתה מרשה לעצמך.  אם נלמד למצוא את האיזון שיאפשר לנו להגיע לחירות, נגיע למקום טוב.

וכמובן, "חג הפסח". אי אפשר לפסוח על השם הרשמי של החג, שמספר על זה שה' דילג על בתי היהודים והכה את כל בכורי מצרים. כך כתוב בחומש "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל". כמו שלא פסחנו על ניקיון הבית, ולא פסחנו על שום חדר ושום פינה, כך לא צריך לפסוח על דברים שעושים לנו טוב.

שביעי של פסח בפתח, המימונה ממש אחריו. בואו נהנה מהחגיגה שעוד נשארה לנו, לפני שהשגרה חוזרת אלינו במלוא עוצמתה. חג שמח!