סיום חמישה חומשי תורה. רגע לפני הפרידה מהמדבר והכניסה לארץ המובטחת. משה רבנו, רגעים ספורים לפני פטירתו מברך את השבטים.

הסצנה מוכרת. ראינו אותה בסיום ספר בראשית, רגע לפני פטירת יעקב אבינו. יש כמה שינויים קלים.

אז מדובר בבני יעקב עצמם, אבות השבטים, עכשיו מדובר כבר בשבטים עצמם, כל אחד מהם מונה כבר כמה רבבות. בני יעקב הלכו כבר לעולמם.

מעמד ברכת יעקב לבניו אירע במצרים, כאשר שנות גלות ועבדות ממתינות להם. הפעם, הם ערב הכניסה לארץ ישראל, מחולקת לנחלות, כל שבט ונחלתו הוא.

כבר בברכות יעקב ראינו שהם לא נאמרו לפי סדר לידת השבטים. גם הפעם לא נשמר סדר הלידה אם כי הוא שונה מהסדר שבסוף בראשית.

להלן טבלה ובה סדר הלידה וסדר הברכות - הן של יעקב אבינו והן של משה רבנו.

בני לאה בני רחל בני השפחות

אז מה ההסבר לסדר שבפרשתנו? להלן מספר הסברים (מלוקט מפירוש 'דעת מקרא', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים)

ראשית, איפה שמעון?

על פי רש"י "מפני מה לא ייחד לו ברכה בפני עצמו? שהיה בליבו עליו על מה שעשה בשיטים". הכוונה לקרה של זמרי בן סלוא, אחד מנשיאי בית אב של שבט שמעון, שבא על כזבי בת צור, בתו של אחד מחמשת מלכי מדיין; וגם על שקדם בנכלי יוסף (ע"פ החזקוני).

על פי פירוש 'בכור שור' את ברכת ראובן ברך גם ליהודה, הוסיף עליה ליהודה וכלל בה את שמעון, שכן היה רגיל ללכת עם יהודה למלחמה.

נתון נוסף שרש"י מתייחס אליו הוא העובדה שנחלת שמעון היא 'מובלעת' בתוך נחלת יהודה. כפי שנראה בשורות הבאות, יש משמעות לקירבה הגיאוגרפית ומשכך, בתוך ברכת יהודה כלולה ברכת שמעון.

ומדוע קדם יהודה ללוי?

יהודה מסמל את המלכות וכידוע, סימן הכהונה באורים הבתומים שהכהן הגדול ניכר בו והם מיועדים למלך להיות נשאל בהם (רמב"ם, הלכות כלי המקדש).

טעם אחר: לפי שבני לוי חונים בירושלים עם בני יהודה וקבע את ברכתו בין יהודה ובים בנימין, לפי שבית המקדש ששבט לוי שם, בנוי בחלק יהודה ובחלק בנימין.

ומכאן להמשך:

סמך ברכת יוסף לבנימין משום שהוא אחיו לאמו ומשום שנחלתו סמוכה לבנימין ובזכות בית המקדש תתברך בארץ ותרבה הפרנסה.

וסמך ברכות זבולון ויששכר לברכת יוסף שנחלת יששכר סמוכה ליוסף והקדים זבולון ליששכר שכך סדרם בברכת יעקב.

הסבר נוסף לסדר הברכות:

נסדרו הברכות לפי חשיבות צרכי הכלל

פתח בברכת ריבוי למספר בני ישראל שהוא צורך כל ישראל (ראובן)

אחריה - ברכת המלכות (יהודה)

אחריה - ברכת הכהונה והפצת לימוד התורה (לוי)

אחריה - בניין המקדש (בנימין)

אחריה - ברכת הפרנסה הבאה מן הארץ (יוסף)

אחריה - הפרנסה הבאה מן המסחר ביבשה ובים (יששכר וזבולון)

אחריה - ברכת הרחבת תחומי ארץ ישראל (בני השפחות)