על מצוות התשובה נכתב בפרשה (דברים (ל, י"א-י"ד):
"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא.
לא בשמיים היא אמור מי יעלה לנו השמיימה וייקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה.
ולא מעבר לים היא לאמור, מי יעבור לנו אל עבר הים וייקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה.
כי קרוב אליך הדבר מאוד הפיך ובלבבך לעשותו".
"בפיך" - אין הדבר תלוי אלא בך. קרוב אליכם הדבר בבית מדרשכם. פתחו פיכם להיות הוגים בו.
"ובלבבך" - כשתלמד ותדע את דרך עבודת ה' תגמור בליבך לקיים את המצוות. חזקו ואמצו לבכם לקיים את המצוות.
"לעשותו" - לקיים את המצוות..
זה מכוון למה שנכתב במסכת בבא קמא (דף י"ז, עמ' א') "גדול לימוד תורה, שהלימוד מביא לידי מעשה". וכיוון שנאמרו כאן שלושה דברים אלה = הפה, הלב והמעשה - שהם יסודי קיום התורה, אמרו שמכאן סמך שמעון הצדיק ואמר במסכת אבות (פ"א, מ"ב) "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".
"על התורה" - הוא מה שנאמר "בפיך" ונאמר על התורה "למען תהיה תורת ה' בפיך" (שמות, י"ג, ט').
"ועל העבודה" - הוא מה שנאמר "ובלבבך" שעבודת הלב זו תפילה ונאמר על התפילה "ולעבדו בכל לבבכם" (דברים, י"א, י"ג). איזו היא עבודה שהיא בלב? זו תפילה (תענית, דף ב', עמ' א').
"ועל גמילות חסדים" - הוא מה שנאמר "לעשותו", שפעולת החסד בעשייה כמו שנאמר "ועשית נא עמדי חסד" (בראשית, מ', י"ד) וכן "ועשה חסד לאלפים" (שמות, כ', ה').
מתוך פירוש 'דעת מקרא' (בהוצאת מוסד הרב קוק ירושלים), חומש דברים, עמ' תכ"ו-תכ"ז
