ספר דברים הוא כידוע "שידור חוזר" לסקירת קורות עם ישראל מיציאת מצרים ועד הרגעים שלפני הכניסה לארץ ישראל. בין האירועים שסיקרתם משוחזרת - מעמד הר סיני ועשרת הדיברות.
הדיבר הראשון "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (דברים, ה', ו').
שאל רבי יהודה הלוי את רבי אברהם אבן עזרא: למה פתח הדיבור הראשון "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא אמר "שעשיתי שמיים וארץ"?
ענה האבן עזרא: האמונה בבורא עולם אין כל בני האדם שווים בה. יש מי שאמונתו שטוחה ויש מי שאמונתו עמוקה ורחבה. על כן כרך את האמונה ביציאת מצרים - שהכל שווים בה, החכם וההדיוט.
ובאותו עניין, השבוע ציינו את צום תשעה באב. קראנו את הקינות העצובות. את רוב הקינות כתב הפייטן הידוע רבי אלעזר הקליר. הוא כתב גם פיוט יפה מאוד על עשרת הדיברות. להלן הבית המתייחס לדיבר הראשון "אנוכי ה' אלוקיך" (שורות הפיוט בהדגשה. בסוגריים: הביאור לפיוט).
אשר פועלו תמים (תמים כינוי לקב"ה, כנאמר בשירת 'האזינו' - "הצור תמים פועלו" (דברים, ל"ב, ד'). "הצור" כמו "היוצר" - תמים, שלם ומושלם).
בונה מעלות במרומים (כדברי הנביא עמוס (ט', ו') "הבונה שמיים מעלותיו" - אלה הרקיעים).
גורר תחתיות הדומים ('הדומים' הוא כינוי לארץ, כדברי הנביא ישעיהו (ס"ו, א') "והארץ הדום רגליי". וברישא של הכתוב נזכרו השמיים ("השמיים כסאי"). ו'גודר' עניין בריאה הוא.
דלת סוגר בעד הומים ('הומים' כינוי לימים, כדברי הנביא ישעיהו (י"ז, י"ב) "כהמות ימים יהמיון". ואמר 'דלת' על שם הכתוב "ויסך בדלתיים ים" (איוב, ל"ח, ח').
הפודך מסבלות ענים (הכוונה ליציאת מצרים. 'ענמים' הם מבני מצרים שנאמר בבראשית (י', י"ג) "ומצרים ילד את לודים ואת ענמים").
ולפי שהזכיר את יציאת מצרים בסוף הפיוט, נראה שהכתוב נתפרש לו לדיבוריו: "אנוכי ה'", בורא שמיים וארץ. ואחר כך "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ועל פי זה סדר את פיוטו.
מתוך מבוא 'דעת מקרא' על חומש דברים, עמ' ק"ו. נכתב ע"י אהרון מירסקי. בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים.
