בפרשיות קודמות פירש הכתוב את ההבדלים שבין ישראל לעמים ועתה הוא מפרש את ההבדלים שבין הכהנים לשאר בני ישראל.
בישראל נבחרה משפחה מיוחדת להיות כהנים. מפרשיות אחדות בתורה ובכללן מפרשתנו, אנו לומדים את הטעמים, למה אמרה התורה שבעם ישראל לא יהיו כהנים אלא ממשפחה אחת. וכל הטעמים הללו כלולים בעניין אחד - שמוטלות על הכהנים מצוות מיוחדות ואיסורים מיוחדים, ששאר בני ישראל פטורים מהם.
כך למשל, מחויבים הכהנים לא רק לדעת את התורה, אלא גם להורותה לעם. משימה זו דורשת שינון מעולה של התורה וחינוך קפדני של בני השבט בידי אבותיהם למן הגיל הרך. בימי קדם, כשספרים כתובים היו נדירים למדי, נודעה חשיבות רבה לשינון זה, שכן על ידי הלימוד בעל פה נעשה האדם עצמו לספר חי ובכך היה הכהן למעיין נובע של ידיעת התורה והיה מסוגל להנחילה לבני דורו. כיודעי התורה, הוכרחו הכהנים לשמש גם כשופטים בישראל על יד השופטים, שלא היו משבט הכהנים.
מעולם לא פסקו ממשפחות הכהנים אנשים מעולים שהיו בליבם ובמעשיהם שלמים עם ה' ועם תורתו ועם אחיהם בני ישראל ועם עבודת בית המקדש ושקיימו את מצוות הכהונה באהבה, בהתלהבות ובשמחת לבב.
מתוך פירוש 'דעת מקרא' לספר ויקרא, עמ' קכ"ט-קל"ב
