מוגש באדיבות קופת חולים מאוחדת

פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית,
מרכז רפואי שיבא, תל אביב; החוג לביוכימיה קלינית, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.

שני גורמים מנוגדים בהשפעתם משחקים תפקידים מכריעים בתחלואה ובתמותה ממחלות לב.
הגורם המסייע להפחתת שיעורי התמותה בעולם בשלושת העשורים האחרונים, מתבסס על הופעת טכנולוגיות טיפוליות חדשות, תרופות וגישות פארמקולוגיות מודרניות לטיפול מידי בהתקפי לב, אך גם בטיפול כרוני סיעודי לאחר מכן. לאלה יש להוסיף שינוי לטובה בסגנון החיים במובן של תזונה נכונה יותר והגברת פעילות גופנית. מנגד ניצבת המגמה הבלתי פוסקת של עלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה בעולם ואיתה הגדלת השכיחות של מחלות כלי דם ולב והגברת התמותה מהתקפי לב ומשבץ.
יותר אנשים נפטרים בעולם ממחלות כלי דם לצורותיהן מאשר מכל מקבץ אחר של מחלות, כולל סרטן. בעשור האחרון אנו עדים להופעת נתונים מדעיים ועובדות רפואיות מרתקות על מנגנוני התהוות מפגעים בכלי הדם שלנו, שיסייעו ללא ספק להפחתת התחלואה, ולשיפור הטיפול הרפואי.

פלאי הגוף האנושי

גופנו, הוא מלאכת מרכבה מופלאה, שאנו מכירים ומבינים אך מעט מסודותיו. וכך, לאורך ממוצע של כמעט 80 שנות חיים, מתרחשים בתוכנו אינספור ריאקציות, המניעות מסלולים סבוכים של חילוף חומרים, ויצירת תאים חדשים, אך גם את מותם המתוכנת של תאים שהגיעו לסוף דרכם.
חלבונים, סוכרים ושומנים, הורמונים ואנזימים, מלחים וויטמינים, כל אלה פועלים ללא הרף, ובהרמוניה מלאה, תחת פיקוח של כ-25 אלף גנים, המאכלסים 46 כרומוזומים אנושיים.
הגוף המורכב הזה מתפקד כשהוא מוזן על ידי חמצן המובל בדם העורקי אל כל קצותיו, מהמוח שבתקרת הגוף ועד לבוהן כף הרגל, כאשר הדם חוזר במערכת הוורידים על מנת שיתחמצן שוב בריאות ויוזרם מן הלב אל מרחבי הגוף - וחוזר חלילה. אורכם המצטבר של כלי הדם בגוף מגיע לעשרות רבות של מטרים, לעיתים בקוטר של 2-1 ס"מ, אך גם כלי דם נימיים שקוטרם הפנימי מוערך באלפיות בודדות של מילימטר. על כל הצנרת המסועפת הזאת שולט הלב, המשאבה הפעלתנית שאינה מרפה לעולם.

לא רק תורשתי

רבים הם גורמי הסיכון המשבשים את פעולת כלי הדם והלב. רמה גבוהה של שומני דם, ולחץ דם מוגבר, מחלת הסוכרת, נזקי עישון, גורמי קרישה משובשים, ועוד גורמי משנה רבים. חלק מגורמי סיכון אלה מסתופפים תחת הכותרת "מפגעים תורשתיים" העוברים במשפחה מדור לדור. דוגמה למפגע בעל אופי תורשתי מובהק אחד, היפר-כולסטרולמיה משפחתית, תופעה הבאה לידי ביטוי ברמות גבוהות ביותר של כולסטרול LDL, המכונה "הכולסטרול הרע", הגורמות לטרשת עורקים מואצת ולהתקפי לב בגיל צעיר יחסית. גורמי סיכון שאינם תורשתיים "נרכשים" בעיקר עקב אורח חיים לא בריא. ממחקרים אחרונים מתברר שכבר אצל צעירים בשנות ה-20 לחייהם, עלולה אכילה גרגרנית ולא מרוסנת של מזון עתיר שומנים מן החי להעלות את רמת הכולסטרול הרע בדם, באופן שיקדים בשנים רבות את תהליכי טרשת העורקים, חסימת כלי הדם והתקפי לב, שבץ מוחי, ואף יגרום למוות.
אם כולסטרול מוגבר וכמוהו גם מרכיבים שומניים אחרים כטריגליצרידים, תורמים נכבדים לתהליך טרשת העורקים, הרי שהפגיעה בדופן כלי הדם ובפעילות הלב והכליות חמורה באותה מידה כתוצאה מלחץ דם מוגבר.
זה האחרון מכונה "הרוצח השקט" מאחר שהתסמינים שלו אינם בולטים והוא עלול לקונן בנו שנים רבות לפני שהוא מתגלה בבדיקה פשוטה ובלתי מכאיבה. מחקרים הראו באחרונה שכשליש מאלה שנקלעו לבעיית כלי דם חמורה והתגלה בדיעבד שלחץ דמם מוגבר, לא עברו בדיקת לחץ דם שגרתית לגילויו ב-10 השנים שקדמו לאירוע החמור.

הנוכחי. גם אלה הלוקים במחלת הסוכרת חייבים לעמוד על משמר כלי הדם שלהם ביתר שאת. היום אנו מבינים טוב יותר את המנגנון בו מתקשחת דופן כלי הדם בחולי סוכרת וגורמת להיווצרות מפרצות (מעין הסתעפות של כלי דם), להתגברות תהליכי הטרשת ולסתימת כלי דם קטנים.

לא גזירה משמיים

בעשר השנים האחרונות הוגדרה ישות קלינית חדשה: התסמונת המטבולית. רבים בינינו לוקים בעודף משקל קל, לחץ דמם מוגבר באופן גבולי, רמת הטריגליצרידים שלהם מוגברת במתינות, הכולסטרול "הטוב" אצלם נמוך מעט, וגם רמת הסוכר שלהם גבוהה באופן מתון. אף לא אחד מממדים אלה חריג אצלם באופן מובהק, אך שילוב הערכים הגבוליים של כל אלה חוברים יחדיו להרע עם כלי הדם והלב, עד כדי שהסיכוי ללקות בהתקף לב או בשבץ מוחי גדול פי ארבעה.
המחקר הרפואי מצביע היום יותר מאי פעם על תזונה נכונה החיונית, בין השאר, לבריאות כלי הדם שלנו. רק על קצה המזלג, חומצות שומניות מסוג ט.ר.נ.ס, למשל, הנמצאות בשפע בסוגי חטיפים למיניהם לא תורמות לבריאותנו ולעומתן, חומצות מסוג אומגה 3 המצויות בדגי ים חיוניות לשמירה על בריאות כלי הדם שלנו.
מחלות לב וכלי דם, אינן תמיד גזירה משמיים ולפני שנעמיד במבחן את רופאינו הטובים שיסייעו לנו בתרופות, בטיפולים ואולי אף בניתוחים, נוכל לשפר את בריאות מערכת הדם שלנו בתזונה נכונה, בפעילות גופנית סדירה, וכן במעקב תקופתי אחר מצב בריאותנו, גם כאשר אנו סבורים ש"אצלנו הכל בסדר".

מוציאים עשן

קל יותר להבין ולהפנים את הנזק הישיר שגורם עשן הסיגריה ומרכיביו הרעילים לריאות, אבל מעטים מודעים לנזק הגדול שהוא גורם גם לכלי הדם שלנו אחת ההתנהגויות המזיקות ביותר לכלי הדם שלנו הוא העישון.
הקשר בין עישון ומצוקות כלי הדם של המעשן לא נראה ברור מאליו, אבל על הממצאים האפידמיולוגיים אי אפשר לערער: תחלואת כלי דם ולב ותמותה כתוצאה מכך, גדולה פי 3.7 בקרב מעשנים מאשר אצל לא מעשנים. נתון חמור נוסף הוא שעישון מגדיל ב-50 אחוז את התרחשות מקרי שבץ מוחי על רקע פגיעה בכלי הדם. הניקוטין שבסיגריה ידוע בין השאר בתכונתו לכווץ כלי דם, בעיקר בשל הנזק החמצוני שהוא גורם לשכבה הפנימית של דופן כלי הדם, הידועה כאנדותל. אגב, הסיבה המיידית לתופעת האין אונות בקרב גברים מעשנים, נובעת מפגיעה ישירה בכלי הדם האמור להוביל נפח גדול יחסית של דם לפין ב"שעת המבחן".