פרשת ויקהל ברוב השנים הפשוטות (לא מעוברות) נקראת יחד עם פקודי - השנה אירוע נדיר, השנה פשוטה ובכל זאת נקראת לבד.
פרשיות ויקהל- פקודי עוסקות בענינו של המשכן. במבט ראשוני נראה שיש חזרה כמעט מלאה של פרשיות תרומה תצוה. מרכזן של הפרשיות בתיאור הבאת התרומה ע"י עמ"י בכלי המשכן ובבגדי הכהונה.התורה בדרך כלל מקצרת בדבריה וכאן היא מאריכה בשתי פרשיות שלמות.
ישנה חלוקה בין שני זוגות הפרשיות. תרומה ותצוה עוסקת בציווי על המשכן. לעומת זאת פרשיות ויקהל- פקודי עוסקים ביישום העשיה ע"י עם ישראל ובאמצע מופיע פרשת כי- תשא שתחילתה היא המשך של פרשת תצוה, ומפרק לב היא מתעסקת בענין חטא העגל והשלכותיו.
הרבי מלובביץ' מציין שפרשיות תרומה תצוה מבטאות את האתעוררותא מלעילא דהיינו ההתעוררות מלמעלה למטה של הקב"ה, ופרשיות ויקהל- פקודי מבטאות את האתעוררותא מלתתא– דהיינו ההתעוררות מצידנו, מלמטה למעלה כאשר השיא היא בהמשכה מלמעלה "וכבוד ה' מלא את המשכן" (מ,לה).
אך עדיין לא מובן לנו, הרי במקום האריכות של שתי הפרשיות, היה אפשר להסתפק ולציין שעם ישראל עשה ככל אשר ציווה אותו ה' כפי שמופיע במקרא פעמים רבות?
הרמב"ן (לו,ח) מציין שהתורה חזרה על מלאכת המשכן חמש פעמים. "והכלל כל זה דרך חיבה, ודרך מעלה, לומר כי חפץ השם במלאכה ומזכיר אותה בתודתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה, כענין מה שאמרו במדרש יפה שיחת עבדי אבות לפני הקב"ה מתורתם של בנים, שהרי פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפין היא.
גם אור החיים (לו,יא) הולך בדרכו של הרמב"ן וסובר מתוך שחביבה על הקב"ה פרשת אליעזר עבד אברהם נכתבה ב' פעמים, כמו כן גילה הכתוב בענין מעשה המשכן, כי חביב עליו, ולזה נכתב ב' פעמים.
הספורנו (לו,ח) "וכפל בפרשה זו כל האמור למעלה בפרשת תרומה, להודיע שעשו הכל בכיוון לעשות כרצון מי שציוה ולתכליתו.
השבת היא גם פרשת פרה, השלישית מבין ארבע הפרשיות ועניינה היטהרות לקראת חג הפסח. שנזכה לראות בבניין בית המקדש בקרוב ולהקריב קרבן פסח בהר הקודש בירושלים.
באדיבות הרב דניאל דרייר, רב קהילת נחלי תפילה ברמב"ש
לקריאה מורחבת באתר הרב: לחצו כאן
