קודם כל נחשוב, מתי אנחנו שמחים? כשמשיגים משהו שרצינו. רמת השמחה תלויה ברמת הצער שהייתה לנו כשאותו דבר היה חסר לנו. חודש אדר מסמל את המצב של החוסר הגדול ביותר, מאיימים להשמידנו ואנחנו לא יודעים מה לעשות. אסתר המלכה נותנת עצה, לכו תתכנסו שלושה ימים, תתחברו בצום ובתפילה. החיבור מצליח והתמונה הרעה מתהפכת, היהודים שולטים בשונאיהם ומצער גדול לאורה ושמחה.
מהו עניין הצום המשותף והחיבור שהצילו את העם והביאו אותו להרגשת השמחה הגדולה ביותר? החכמים גילו שהטבע כולו מלא בכוח של אהבה, נתינה ושמחה. מדובר בכוח אחד כולל שממלא את העולם, והוא טוב ומיטיב. למעשה, העולם מלא שמחה אבל אנחנו לא מסוגלים להרגיש אותה. אנחנו שרויים בתוך ים של אור, מוקפים בשמחה ובשלמות אבל לא מרגישים את זה.
מדוע? מפני שאנחנו לא מאוחדים כמו אותו הכוח האחד. כדי להרגיש את ים השמחה שסביבי, עליי לרצות לצאת מעצמי אל האחרים. שזה יחסר לי יותר מכל דבר אחר. ואז, אם באמת ארצה להתקשר אליהם מלב אל לב, אתחיל להרגיש את השמחה שממלאת את העולם. זה נקרא לגלות את הכוח העליון, וזו גם התכלית הגדולה של כל הקיום האנושי, שיא ההתפתחות שאליו אמורים להעפיל כל בני האדם.
באופן פרטי, אין לנו מקום מתאים שבו אפשר לקבל משהו מכל השפע האינסופי הזה. המקום היחיד שבו אפשר לקבל את האור והשפע הוא הקשר בינינו. אין מקום כזה בי ואין מקום כזה בך, הוא נמצא רק בינינו.
גם מנהגי פורים באים להצביע על המתכון לשמחה המושלמת. משלוחי המנות והמתנות לאביונים מבוססים על נתינה שמסמלת את ביטוי האהבה ההדדית והחיבור. מנהגים אלה מלמדים אותנו שהשמחה לא נמצאת באף אחד, אלא רק בינינו. רק על ידי חיבור לאחרים אפשר להתקשר עם הכוח העליון ולהתמלא שמחה אמיתית.
אם נרחיב מבט לרמה הלאומית, הסיפור של חודש אדר מצביע על תהליך בן שלושה שלבים: הכול מתחיל מסכנת השמדה כאמור, אחר כך הבנה שצריך להתכנס ולהתחבר, ולבסוף רווח, הצלה ושמחה גדולה. הלקח הוא נצחי, כשאנחנו מפורדים אין לנו זכות קיום כעם ישראל, וכל צרה שבאה אלינו, תכליתה אחת היא, לקרב אותנו שוב לחיבור.
לכן לא תהיה לנו שמחה בת קיימא עד שלא תהיה בנו אהבה לאחרים. כשנרגיש שהם חלק מהנשמה שלנו ממש, רק אז נשרה בטוב. וכשנגיע להרגשת השמחה האמיתית, נגלה שבכל השמחות הפרטיות שחווינו, מעולם לא טעמנו את טעם השמחה העילאית.
עכשיו רק נותרה השאלה, איך מפתחים רצון גדול לזה שבתוך ליבנו תהיה אהבה לזולת? את זה כבר צריך ללמוד.