האם הצוות הרפואי בקופת חולים הביע זלזול בחששות ותלונות האישה ההריונית, וסירב להעניק לה טיפול מקדים, ובכך תרם ללידה מוקדמת ולמות עוברה הבריא? כך נטען בתביעה אותה הגישו עורכי הדין רפאל אלמוג וספי קלו-יוגב ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג, בשמם של הורי הילוד המנוח, נגד קופת החולים ונגד בית חולים 'סורוקה'.
בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, צוין כי התובעת אושפזה מספר פעמים בבית החולים במהלך הריונה הראשון, בשל חשד לירידת מים ודימומים לדניים חוזרים. בבדיקותיה נמצא צוואר רחם מקוצר עם משפכיות והיא טופלה בפרוגסטרון באבחנה של אי ספיקת צוואר רחם.
חרף סיום מוצלח של ההיריון הראשון, בשבוע מתקדם, הרופאים לא ציידו את התובעת בהמלצות לבירור מצב צוואר הרחם וחלל הרחם ולא ניתנו לה הפניות לבדיקות לשלילת מום רחמי ביחס להריונות הבאים.
בנוסף, נטען בתביעה, לכל אורך הריונה השני של התובעת, סירבו רופאי קופת החולים להתייחס להיסטוריה המיילדותית שלהולכך שצוואר הרחם אינו מסוגל לתמוך בעובר לאורך ההיריון, דבר המוביל לעיתים קרובות ללידה מוקדמת ולהפלה.
לדברי עורכי הדין אלמוג וקלו-יוגב, האישה, שהייתה מודעת למצבה הייחודי, התריעה שוב ושוב במהלך ביקוריה במעקב ההיריון, בפני הרופאים על חששה מלידה מוקדמת בשל מצבה.
אך חששותיה ותלונותיה נדחו בזלזול מוחלט מצד אנשי הצוות הרפואי, כך נטען, ואלה אף התרו בפניה "להפסיק לפקוד את המרפאה," תוך שנאמר לה כי מצבה "תקין" ואין צורך בהתערבות מיוחדת.
ואז, בשבוע 19+4 להריונה, החלה לחוש בעיטות לא תקינות מצד העובר. היות ובמרפאה זלזלו בתלונותיה, וביקשו שתימנע מלפקוד את המרפאה, פנתה האישה, לדבריה, לבדיקה פרטית אצל פרופ' אלי מיימון.
בבדיקה התברר כי צוואר הרחם פתוח לכדי שני סנטימטרים, קרומי שק ההיריון בולטים מהנרתיק, ורגלי העובר יצאו אל מחוץ לרחם. התובעת הופנתה לאשפוז דחוף במחלקת היולדות בבית החולים.
על פי התביעה, בעת קבלתה הביע הצוות הרפואי הפתעה ממצבה, והיא נשאלה כיצד יתכן ששוחררה מבית החולים בסיום הריונה הראשון ללא תפירת צוואר הרחם ומדוע לא ניתנה הנחייה על שמירת הריון במהלך הריונה הנוכחי. חרף זאת, גם בשלב זה, כך נטען, לא ביצעו הרופאים תפירה של צוואר הרחם.
רופא מומחה הסביר לה כי ניתן לבצע 'תפירה הרואית' של צוואר הרחם – הליך חירום שבו מנסים לתפור את צוואר הרחם גם בשלבים מתקדמים של ההיריון – כדי למנוע לידה מוקדמת.
עם זאת, המומחה הבהיר להורים כי סיכויי ההצלחה של ההליך נמוכים מאוד, בעיקר בשל הסיכון הממשי לזיהומים חמורים, וזאת במיוחד לאור העובדה שמי השפיר כבר היו עכורים ושחורים – סימן להתפתחות זיהום ברחם.
לדברי עורכי הדין אלמוג וקלו-יוגב, חרף תחנוניה של האישה לסיים את ההיריון בהפלה מיידית, משום לעובר אין סיכוי לשרוד, בקשותיה נדחו, מאחר שלעובר היה עדיין דופק. וכך נאלצה האישה לשהות 24 שעות בבית החולים, כששק השיליה ובו העובר נתון כולו מחוץ לגופה, ולהמתין למותו.
על פי הנטען כעבור כ-24 שעות מעת אשפוזה, לאחר בדיקה ידנית אגרסיבית שביצעה אחת הרופאות, חלה הידרדרות במצבה של האישה, והיא החלה לחוות ירידת מים ודימום מסיבי. התובעת הוכנסה לניתוח דחוף, שבמהלכו הוצא העובר, אשר לא שרד.
לאחר הניתוח, שוחררה האישה לביתה כעבור כחצי שעה. במכתב השחרור צוינה האבחנה של אי ספיקת צוואר רחם, הפלה בלתי ניתנת למניעה וגרידה. בסיכום הרפואי צוין: "לפי המלצה – מומלץ בהריון הבא לבצע תפר צווארי לאחר השקיפות!!!!!".
לדברי עורכי הדין אלמוג וקלו-יוגב, ניסוח זה, הכולל סימני קריאה מרובים מעיד עד כמה התעקשותה של האישה בתחילת ההיריון הייתה נכונה, ועד כמה הזלזול בבקשותיה מצד הצוות הרפואי בקופת החולים היה רשלני והרה אסון. בנוספים, טוענים עורכי הדין, כי הנחייה זו, הייתה צריכה להינתן כבר מיד לאחר שאובחנה אי ספיקת צוואר בהריון הראשון בבית החולים, ולמצער במהלך מעקב ההיריון השני בקופת החולים.
"לאחר הלידה, מרשתנו המשיכה לסבול מדימומים במשך תקופה ארוכה" טוענים עורכי הדין אלמוג וקלו-יוגב. "אם לא די בכך, בעקבות האירועים המתוארים לעיל, מצבה הנפשי התדרדר בצורה משמעותית. הטראומה והסבל הרב שעברה אינה מאפשרים לה לשוב למסלול החיים הרגיל והיא נותרה עם פגיעה משמעותית בתפקוד האישי, המשפחתי והחברתי וכן עם פגיעה תעסוקתית נרחבת".
אל התביעה צורפה חוות דעת של ד"ר אליעזר הורנשטיין, מומחה בגניקולוגיה ומיילדות.
לדבריו, הצוות הרפואי בקופת החולים גם לא שקל את האפשרות של אי-ספיקת צוואר הרחם. כתוצאה מכך, לא הופנתה האישה לביצוע תפירה מוקדמת, וגם לא נשלחה לייעוץ רפואי לגבי ביצוע הליך שכזה.
לדברי ד"ר הורנשטיין, "מתן טיפול ראוי במהלך הריונה הראשון של התובעת ומתן המלצות לתפירת צוואר הרחם בכל הריון נוסף לאחריו, או למצער הפניית התובעת להשלמת בירור מצב צוואר הרחם קודם לכל הריון נוסף, יכלו להביא לאבחון וטיפול נכון במצב של אי ספיקת צוואר הרחם."
לדברי עורכי הדין רפאל אלמוג וספי קלו-יוגב, "קשה להעריך את ממדי הנזק שנגרמו לתובעים כתוצאה מרשלנות הנתבעים". לדבריהם, "התובעת דאגה לבצע את כל הבדיקות הדרושות ולהיות במעקב היריון מסודר, וכאשר התריעה בפני רופאיה על חשש מאי ספיקת צוואר, קיבלה מענה רשלני ביותר שהביא לבסוף למות העובר."
לדברי עו"ד אלמוג וקלו-יוגב, "הנזק שנגרם לתובעים בשל אובדן העובר הינו נזק בל יתואר. כל זאת שעה שטיפול נכון היה מביא למצב בו העובר שאיבדו היה חי וזוכה לחיים מאושרים ובריאים. מחשבה זו אינה עוזבת את התובעים, ומסבירה את הנזק האישי הנפשי העצום והבלתי הפיך שנגרם כתוצאה מרשלנות הנתבעים."
בתביעה, אותה הגישו עו"ד אלמוג וקלו-יוגב בימים אלה לבית משפט השלום בתל אביב, הם מבקשים להטיל על קופת החולים ובית החולים, לפצות את התובעים על כל נזקיהם, בסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים). טרם הוגש כתב הגנה.
עו"ד רפאל אלמוג https://www.rlaw.co.il הינו בעלים של משרד עורכי דין, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.
