שלוש המכות האחרונות פותחות את הפרשה שלנו. "עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים - אחרי כן ישלח אתכם" (שמות, י"א, א'), מודיע הקדוש ברוך הוא למשה ומצווה "דבר נא באוזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואישה מעת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (שם, שם, ב').
בגמרא (ברכות ט.) מובא: אמרו תלמידיו של רבי ינאי "דבר נא באזוני העם - שלו בקשה. אמר הקדוש ברוך הוא למשה: בבקשה ממך, לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם, שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שייארו ברשותיכם כדי שתתממש הבטחת ה' לאברהם אבינו, כאשר הודיעו בברית בין הבתרים שישראל יגלו למרים "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.
הנשמע כדבר הזה, שיש צורך לפתות את בני ישראל שיסכמו ליטול כסף וזהב? מי הוא הנותר אדיש אם ייפתחו לפניו אוצרות זהב וכסף? עלינו לזכור כי מדובר היה בכמות עצימה, עד שכל יהודי יצא ממצרים מלווה ב-90 חמוירים לוביים חזקים טעונים באוצרות זהב וכסף.
ייתכן, אמר רבי חיים זייציק זצ"ל, שהיה צורך לכין את בני ישראל לשינוי המצב, כשם שאדם העובר פתאום ממקום חם חמקור קר חייב לנקוט באמצעי זהירות כדי שהשינוי הפתאומי לא יזיק לו, כי כל מצב חדש יש להסתגל באיטיות.
גם מי שמצבו משנה באחת מעניות לעשירות, עני ואביון, לובש קרעים, מתגורר בדירה רעועה, אוכל פת קיבר ושותה מים במשורה, בזוי ונקלה שהכול מתרחקים ממנו, ופאום הוא זוכה לעושר, והוא יוצא מן הכוך האפל שבו התגורר, אל ארמון מלכים מהודר ומפואר, ועבדים ומשרתים מתרוצצים לפניו למלא את מבוקשו - אין ספק כי שינוי פתאומי כזה עלול להשפיע עליו לרעהף מפני נפשו מיטלטלת ואינה מסוגלת להתמודד עם ההפתעה הכבירה".
גם סיכון רוחני טמון בכך. המעבר החד של בני ישראל מעבדות לחרות, משפלות לרוממות, מעניות לעשירות, עלול לעקור מהם את האמונה, בהרגשת שהובע השובע הפתאומית תאפוף אותם ובתחושת העליונות שישרה עליהם הממון העצום. לפיכך "דבר נא באוזני העם" - על משה לצידם באוצרות חכמה וכוחות נפש כדי שלא יושפעו לרעה מן התבנית הקוטבית במצבם.
האלשיך הקדוש כותב על כל עשיר (פירוש על מגילת קהלת): "ניסיון העושר קשה לאדם ניסיון העוני", כי ההצלחה, גם אם הוא יודע שאינה נובעת ממאמציו או מכשורנו, עלולה לעוור את עיניו ולסמא את ידעתו כי הכול מאת ה'. על אחת כמה וכמה כאשר העשירות נוחתת בהפתעה, מלווה בשחרור מעבודה מעבדות וביציאה לחירות מוחלטת, תוך כדי התמוטטות האויב המר.
מתוך "ותן חלקנו" שבהוצאת "מאורות הדף היומי (כרך נ"ג, שבט תשע"ב) עמוד 275-276.
