מעבדות לחירות מחושך לאור גדול , מאבל ליום טוב כתוב בתהילים " יודוך ה' כל מעשיך, וחסידיך יברכוכה. כבוד מלכותך יאמרו, וגבורותיך ידברו"
זה מה שאנחנו עושים עכשיו מפנימים שיש עדות שלמה לעבדות לדרמה העצומה הזאת שהתחוללה במצרים עד היום נוכחת קיימת שאי אפשר להתכחש לה ,ערי המסכנות במצרים הפרמידות ,עם ישראל בנה אותם ,כל מיני ארכיולוגים מוצאים עדויות על יציאת מצרים מרכבות פרעה טבעו בים, כל פעם מתגלה עוד איזו חדשה מרעישה ומרגשת , זה לא סיפור וזה לא סרט 220 שנה של עבדות נגמרת עכשיו וזה מה שצריך וחייב אדם לזכור כל יום לבל ישכח יש מי שמנהל את העולם.
גם אנו עדים נוכחים כעט בהיסטוריה מלחמת "חרבות ברזל " מלחמה היסטורית עם שנמצא בארצו ציון ירושלים נשחט ביום שמחת תורה מלחמה עכובה בדם חיילינו כולם נלחמים על הבתים של כולנו שלא נדבר על החטופים נמצאים בשבי שכולנו מחכים לבואם ...
קשה להיות חלק מההיסטוריה... עוד נדע ימים טובים מאלה שורשינו יעמיקו סלע ונהיה חזקים מתמיד מבטיחה.
פרשת בא
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ"
המילה בא בגימטריה 3 מרמזת לנו על כמות המכות בפרשה הבאה ,מכות ארבה חושך ומכת בכורות ואולי הכי כואבות..
אז איך אנחנו אומרים בליל הסדר דם צפרדע כינים ערוב...ומכת בכורות היא שתכריע!
מה צועק מהפרשה
כמה משפטים חזקים שצועקים מהפרשה , משפטים קשים הממחישים לנו את הדרמה שמתחוללת במצרים , צריך לזכור וגם אמרנו בפרשה הקודמת שהכל מידה כנגד מידה כל מה עשו המצרים ליהודים במצרים על הכל נענשו , ואותו דבר גם הרבה הכרת הטוב משה לא היכה את היאור במכת דם על כך שהוא הציל אותו ובתוך כל זה ניסים גלויים, עוצמת המכות זה לא ברד רגיל שאנחנו רואים ומכירים ,זה לא הכינים שאנחנו מכירים 16 קילו כינים על כל מצרי כך מפרשים מסבירים .
ליל חרותם
אז אמרנו כל כך הרבה דרמה במצרים אחד המשפטים כבר בתחילת הפרשה "וְהָ֥יְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכׇל אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף"
אומרים שישראל לא יכלו שלא להתעורר מן הצעקה, ישראל התעוררו סוף סוף מכל שנות העבדות אל תוך ליל חירותם ויציאתם למדבר מתוך זעקת מצרים הגדולה, הצעקה הושמעה ונשמעה בכל ארץ מצרים ולא רק בחלק ממנה והיא הייתה צעקת המוות בתוך כל בית אשר כמוהו לא היתה מעולם וכמותה לא תהיה לעולם , ראשית הייתה דממה אנשים ישנו וצעקה זו קרעה קרע בשמיים דרכו יכלו ישראל להימלט.
עוד משפט חזק שתפס אותי "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל" פה כבר יש מצווה , מצוות ביעור חמץ , במשך 7 ימים שלמים אסור שיימצא שאור בבתינו, כלומר, אסור לחכות ולהשבית את השאור ביום הראשון של פסח עצמו, ולכן פסוק 15 חייב להתייחס לערב פסח - "לרבות יום ארבעה עשר לביעור" המילה "אך", שמשמעותה "חלק", מלמדת שיש להשבית את השאור עד חצי היום ולזכור שהשאור משול למידות הלא טובות ולחשוב מה הפה סח בחג הקדוש כל כך לכולנו ואיך הכל מתחבר אנוכי יוצאת עכשיו משיעור על חג הפסח שמקיימת גיסתי ירדנה היקרה כל חודש לעילוי נשמת גיסי היקר באדם אברהם פסח בן יעקב ז"ל
מלקטט משפטים כרגיל
ואני ממשיכה ללקט משפטים ועוד מצווה תופסת אותי מצווה שתודה לאל זכיתי בה מצוות פדיון הבן "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא"
כתוב במדרש "שלושה שותפין יש בו באדם: אביו, אמו והקדוש ברוך-הוא" מבינים השיתוף עומד בניגוד למחשבה להיות לבד.
העולם ההישגי והחומרני בו אנחנו חיים לא פעם נוטע בנו הרגשה מוטעית כאילו יש לבני אדם שליטה מוחלטת. הדינמיקה שבה זורמים החיים מגלה לנו אחרת, ולא פעם נפער פער בין הרצונות והשאיפות שלנו לבין המציאות. הילד הבכור, מסמל במידה זו או אחרת את תמצית היצירה המשותפת של בני זוג שהפכו למשפחה. הילד הזה, בהיותו בכור מכנס בתוכו תקוות, שאיפות ורצונות של בני הזוג ,פדיון הבן שב ומזכיר כי אף על פי שמדובר ביצירה עצמית של בני הזוג הרי שעדיין יכולת ההשפעה שלנו מוגבלת אף על פי שלא פעם היא חוטאת בשיכרון חושים ושלא לדבר על הבאים אחריו תודה לאל על הילדים שלנו , סעודת הפדיון שקולה ל 84 צומות זכות גדולה למי שזוכה והכן זכות כפולה גם של המצווה וגם נוכחות של בן בכור במשפחה על כל המשתמע.
והגדת לבנך
בהמשך לסוגיית הבן הבכור עוד משפט חזק ״והגדת לבינך ביום ההוא״ מהות ליל הסדר, זה להגיד לילדים, נצלו את החג הפסח הקרוב לדבר עם ילדכם ,ספרו להם על יציאת מצריים שלכם ,ערבבו את ההיסטוריה של העם וההיסטוריה שלכם השנה נוספה לנו יציאת מצריים אמיתית ולזכור שאכן קורים ניסים למאמין, ושנצא בחג הפסח הקרוב ואל תצחקו עליי... עוד לא הגיע ט"ו בשבט שבע"ה שנצא לחירות אמיתית .
עשר זכירות
עשר זכירות שחייב אדם לזכור בכל יום אני אישית קוראת כל יום וממליצה גם לכם :
א. יְצִיאַת מִצְרָיִם.
ב. הַשַּׁבָּת.
ג. הַמָּן.
ד. מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק הָרָשָׁע.
ה. מַעֲמַד הַר סִינָי.
ו. מַה שֶׁהִקְצִיפוּ אֲבוֹתֵינוּ לַקָּדוֹש בָּרוּך הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרָט בָעֵגֶל.
ז. מַה שֶיָעֲצוּ בָלָק וּבִלְעָם לַעֲשׂוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ לְמַעַן דַעַת צִדְקוֹת ה'.
ח. מַעֲשֵׂה מִרְיָם הַנְּבִיאָה.
ט. מִצְוַת וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כּׂח לַעֲשׂוֹת חַָיִל.
י. וּזְכִירַת יְרוּשָלַיִם, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.
כדי לזכור את ניסי יציאת מצרים, מצווה ה' על בני ישראל את המצוות הבאות:
חג הפסח: בכל שנה יהיה עליהם לחגוג חג בן שבעה ימים, בו יאכלו מצות ולא חמץ.
מצוות תפילין: את סיפור יציאת מצרים יכתבו בני ישראל על פרשיות קלף, אותם ישימו בבתים שיניחו על הראש ועל הזרוע.
מצוות בכורות: כאות תודה לאלוקים על שהציל את בכורי ישראל במכת בכורות, יפרישו בני ישראל את בכורות בקרם וצאנם לאלוהים. את בכור החמור הם יפדו בשה.
כעת בני ישראל יוצאים אל המסע, לדרך חדשה שתוביל אותם אל הר סיני שם הם יקבלו את התורה.
שבת שלום שבת מבורכת חודש טוב חודש שבט שיבוא לנו לטובה ולברכה לכולם הדליקו נר לכבוד הבבא סאלי רבי ישראל אבוחצירא יום ההילולה שלו השבת זכותו תגן על כולנו.
על הכותבת:
אסנת אלעזרי בעלת משרד אדריכלות עיצוב פנים ויועצת בטיחות אש.אסנת הקימה מפעל חסד "יפה כלבנה ברה כחמה" לעילוי נשמת בתה בר מזל זכרה לברכה.
הפרשה מתוך הספר החדש "יפה ותמה" פרשות השבוע מברשית ועד לזאת הברכה.