פרשת וארא
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־משֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה: וָֽאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶל־יַֽעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם: וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻֽרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ: וגַ֣ם אֲנִ֣י שָׁמַ֗עְתִּי אֶת־נַֽאֲקַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם מַֽעֲבִדִ֣ים אֹתָ֑ם וָֽאֶזְכֹּ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי"
שעת סיפור
שמעתי סיפור מאוד יפה על שני רבנים שהגיעו לכפר של גויים ופיספסו את הרכבת חזרה לביתם לפניי שבת , אמר אחד הצדיקים אם פיספסנו את הרכבת זה רצון ה' אנחנו אמורים להיות כאן .
שאלו את אנשי הכפר האם יש משפחה יהודית בכפר שיוכלו לעשות איתם שבת, אלה שלחו אותו לסוף הכפר דפקו בדלת אחד הבתים פתח להם צדיק את הדלת וכולו שמח , שאלו אותו השנים למה אתה שמח ענה להם, מישהו מכם אולי מוהל ? אחד הרבנים אמר שכן. סיפר להם הצדיק לפני שבוע אישתי ילדה בן כל השבוע התפללתי שה' יזמן לכפר מוהל.
למה ה' לא עונה
משה רבנו מנהל דו שיח ממושך עם ה'.
משה שואל את ה' כל מיני שאלות,כשמתבוננים בתשובות של ה', רואים שה' לא ממש עונה.
פעם ראשונה משה טוען "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם ... כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי":
אך ה' לא עונה לו כלל, אלא אומר לו לא לדאוג: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה': וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר"
פעם נוספת משה מתלונן : "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ".
כבר אמרנו בפרשה הקודמת הוא לא המנהיג האולטימטיבי.
וה' לא עונה לו : "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם"
בפעם שלישית משה שואל : "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְפָתָיִם?"
וה' לא עונה לו כלל, כתוב "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
ה' דוחה את השאלות של משה ויש לזה הסבר פשוט ,שה' בכוונה לא עונה למשה תשובות ברורות, כדי ללמדנו כלל בחיים, כשקשה לאדם פתאום עולות לו שאלות, שאלות קשות, שאלות אמונה, שאלות בהשגחה פרטית ועוד .
דווקא אז, לא צריך תשובה! צריך קרבה אל ה' ! צריך להרגיש את ה' , עצם הדיבור עם ה' זו התשובה הטובה ביותר.
אם אנחנו יודעים לדבר נכון עם ה', כבר אין שאלות.
כשאדם רחוק מה' יש אי וודאות, כל הזמן אומרת מזל שאני דתיה מה הייתי עושה אילו לא הייתה לי אמונה כל כך גדולה בה' יתברך.
הקרבה לה' זה התשובה לשאלות.
כי אצל ה' אין שאלות כלל אין למה.
דוד המלך כתב תפילה שאנחנו מברכים כל ערב שישי בזמן הקידוש "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי".
מתוך הדבקות בה' , נבין את הנהגת ה', וכל שאלותינו ייעלמו פשוט , גם עם נפספס רכבת של לפני שבת נדע שאנחנו אמורים להיות באותו המקום ויש כל כך הרבה דוגמאות בחיים , זה רצון ה' "אין אדם נוקף אצבע מלמטה עד אשר גוזרים עליו מלמעלה" אם נבין את זה ,החיים שלנו יהיו הרבה יותר פשוטים.
במיוחד בימים אלה כמה קושי כמה חיילים כמה שמות והחטופים שלנו שאנחנו מתפללים לראות את כולם בימים אלה...ממליצה לכולנו להרבות בתפילות להצלחתכם פחות שאלות יותר מעשים.
לפני שנתיים...
התרגשנו אני ובעלי ביום הולדתו להנות מזיו השכינה במחיצת האדמור הרב פינטו במרוקו , שום מילה שאני אגיד לא הצליחה להסביר מה שעברנו זו היתה קבלת פנים לבן של מלך ולבת של מלך , איך אפשר להסביר לכם מה זה אושר .. הרב ניסה להסביר לנו האורחים המוזמנים כמאתיים במספר , מה ההבדל בין שני המילים, שהרי הנאה שאדם נהנה זה יכול להיות משהו רגעי ,אדם נהנה לאכול אוכל מסוים , אדם נהנה כשהוא קונה לו בגד חדש, אדם נהנה שהוא קונה לו רכב או כל דבר גישמי אחר , ההנאה הזו חולפת יום יומים שעה שעתיים הכל חולף ואושר זה מה שאנחנו מרגישים שאנחנו עמלים בתורה כל החידושים ששמענו ,העשייה למען האחר, החסד שאנחנו עושים, הנה אנחנו כאן יחד מאושרים קוראים פרשת השבוע , אז שבת שמות לפניי שנתים זו היתה השבת המאושרת בחיי התרגשתי ואושר הציף אותי, חשבתי איך הילדים שלי היו נהנים בשעה כל כך מיוחדת, אני מתפללת עד היום שהם יגיעו גם להרגיש את הדבר השמימי הזה וזה מחזיק אותי עד היום זה שנקשרנו לרב וזכינו ללכת בדרכו.
אהרן ומשה העולם קיים בזכותם
כתוב בפרשה "הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם". רש"י מפרש את הפסוק כך: "יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן, לומר לך ששקולין כאחד".
מהי ההשלמה שגורמת להם לכך ?
בלימה והתבטלות.
כתוב בגמרא "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה" כמה צריך לנשום לפני שמדברים.
בזכות מי העולם מתקיים בזכות משה ואהרן, משה רבינו,
המידה שמאפיינת אותו היא ענווה "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה". רש"י מפרש "עניו" "שפל וסבלן".
וידום אהרון
לעומתו, אהרן, התאפיין במידה "בלימת פיו".
כתוב בספר ויקרא כשהודיעו לאהרון ששני בניו, נדב ואביהוא, מתו, תגובת אהרן "וידם אהרן". אפילו שאהרון היה יכול לשאול: "על מה למה הם מתו ? מה הם כבר חטאו ,הם היו צדיקים!?" אהרן מקבל את הגזירה של ה' באהבה, ובולם פיו.
אהרון גזר עלינו איפוק ומשה ענווה גזירה לדורות .
שתי מעלות אלו של ענווה שהיא סבלנות ושפלות, יחד עם בלימת הפה הם המאפיינים של משה ואהרן. שתי מעלות אלו הן המעלות שבזכותם העולם שלנו מתקיים.
אנחנו כולנו אם נדע להדבק בתכונות האלה נקיים את העולם , נוכל להיות מאותם אלה שהעולם קיים בזכותם.
כתב דוד המלך "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב" יש מישהו שלא רוצה לראות ימים טובים?
ממשיך "נצור לשונך מרע ושפתיך ... זה לא שיר זו גזרה לדורות , סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו .
זו המלחמה האמיתית וזו המשימה העיקרית בחיינו .
הדליקו נר הערב לאדמור הזקן רבי זלמן שניאור מילאדי שזכיתי להיום במקום קבורתו עת נכנסנו לציון ועלה משפט שקראנו אותו ממש לפני שבוע בפרשת שמות ...."של נעליך מעל רגלך כי המקום הזה קדוש"ובאותו רגע נעצרה נשמתי וכולי התמאלתי צמרמורות מהמעמד..
שבת שלום הנה באה השבת שלנו לעשות לכולנו טוב ...
ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב
בשורות טובות לחטופים שיחזרו בעה במהרה.
על הכותבת:
אסנת אלעזרי בעלת משרד אדריכלות עיצוב פנים ויועצת בטיחות אש. אסנת הקימה מפעל חסד "יפה כלבנה ברה כחמה" לעילוי נשמת בתה בר מזל זכרה לברכה.
הפרשה מתוך הספר החדש "יפה ותמה" פרשות השבוע מברשית ועד לזאת הברכה.