בתחילת הפרשה אומר פרעה "ויאמר אל עמו: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" (שמות, א', ט').

נשאלת השאלה: מדוע היה צריך פרעה לומר "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו"? יכול היה לומר "הנה בני ישראל" ללא "עם".

'אור החיים' הקדוש מוצא בתוספת מילה זו את ייחודם של ישראל.

כל אומות העולם אינם שומרים אומותיהם שך יתערבו בה אומות אחרות. "אין לך עם שאין בו תערובת גדולה מכמה עמים. לא כן עם ישראל, שהוא שונה מכל העמים, שאינם מתערבבים ואין זר איתם". לפיכך הם עם "רב ועצום"., מפני שבהיותם עם אחד ומיוחד, אף על פי שהם מועטים בכמות ביחס לשאר האומות, "ייחשבו לרבים ועצומים, כיוןש כל אחד נותן נפשו על אחיו וזה ידוע ליודעי ערך מלחמה".

מתוך "ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך מ', טבת תשע"א, עמ' 170.