בלב ליבו של הקרב ברצועת עזה, בעוד הטנקים רועמים והאוויר רווי עשן, נכתב פרק חדש בסיפור הגבורה של צה"ל. בנימין אלימלך, תושב מטה יהודה, ולוחם במילואים, מספר על הנס שחווה יחד עם הפלוגה שלו. נס שהתרחש בזכות רגע של תפילה במהלך חג החנוכה.
"היום לפני שנה", משתף בנימין, "בחנוכה, חווינו נס משלנו. לא נס של פך שמן, אלא נס של אומץ, ערנות ורוח לחימה של חבר מהפלוגה – מלכיאל.
"זה היה עוד יום מתוח ברצועת עזה. מלכיאל התרחק כמה מטרים מהכוח כדי להתפלל מנחה לפני שהשמש שוקעת. מתוך המחויבות שלו, הוא הסתכל לכיוון ירושלים – כפי שיהודי מתפלל תמיד עושה בזמן התפילה, בעוד ששאר הלוחמים הסתכלו לכיוון אחר. דווקא בזווית הזאת, בזכות המבט שלו לכיוון ירושלים, הוא הבחין במשהו מוזר.
"'בהתחלה לא הבנתי מה זו התזוזה הזאת,' הוא סיפר אחר כך, "חשבתי אולי חיה או משהו. אחרי שנייה קלטתי מחבל יוצא מהאדמה עם RPG ביד.
"מלכיאל לא היסס. הוא צעק, התריע, התחיל לירות – והחברים מהפלוגה שהיו סביבו הגיבו במהירות. רגע אחד של עירנות וקור רוח הציל את חייהם של רבים מאיתנו באותו לילה.
"הוא לא ידע שאני נמצא שם בצד. ברגע שצעקתי, הוא הסתובב אליי עם ה-RPG, ואני והחברים שהיו סביבי הצלחנו להוריד אותו לפני שירה".
"הנס שלנו התחיל בתפילה", מדגיש בנימין, "בהסתכלות אל ירושלים. חג החנוכה מסמל את ניצחון האור על החושך, את ניצחון המעטים מול הרבים. הנס שלנו היה נס של רעות, של גבורה, ושל אור קטן שהאיר את הלילה החשוך ההוא".
מילה אחרונה לסיום.
"מאחל לכולנו חג חנוכה שמח, מלא באור, באמונה ובכוח להמשיך ולשמור על הבית שלנו".
