על פי הגמרא במסכת שבת (דף כ"א עמוד ב') יש לכתחילה להדליק את נר החנוכה במקום הנמוך מעשרה טפחים, לפי שאין מדליקים אותו כדי להשתמש לאורו אלא לפרסום הנס.

הגאון הקדוש רבי נפתלי צבי מרופשיץ, מתלמידיו הגדוליםש ל 'החוזה מלובלין', כי בהוראה זו יש רמז לדרכי עבודת ה'. יש ואדם חש כי מעשיו וקיום מצוותיו אינם שלמים, ועלול לעלות בדעתו כי במצבו עדיף שלא ישה מאומה. מהוראת חז"ל להדליק נרות חנוכה בגובה נמוך כל כך, שידוע כי שהכינה אינה שורה בו, יש רמז לאדם שלא ימעט שום עשייה בעבודת ה' ויעשה מה שבאפשרותו לעת הזו, כי גם פעולת הגוף גרידא יש בה מעלה אפילו אם המחשבות אינן כפי מ שהיה ראוי.

דווקא בנרטות חנוכה רמזו חז"ל עניין זה, שהרי היוונים רצו לבטל את היהודים מקיום התורה, ואע"פ שלעולם לא היה באפשרותם לבטלם ממצוות התלויות במחשבה, יצאו היהודים למלחמה על קיום התורה, מתוך ידיעה כי בלא קיום המצוות המעשיות ייכחד העם. לפיכך עשה ה' נס ופלא בשמן הרומז לחוכמה, כדי ללמד כי בזכות המצוות המעשיות מתרבה החוכמה ויזכו לעשות את מעשיהם בשלמות.

מתוך "ותן חלקנו" שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ד, כסלו תשע"ג, עמ' 282.