(צילומים: מתוך ארכיון עיריית בית שמש)
למרות הרושם הראשוני, חג שמחת תורה אינו מוזכר במקורות התנ"כיים. מקורו של החג נעוץ בתקופה שלאחר כתיבת התנ"ך, והוא נוצר כתוצאה ממנהגים מקומיים שהתגבשו בקהילות היהודיות. החג, שציין במקור סיום מחזור הקריאה בתורה בקהילות מסוימות, הפך עם הזמן לחג כלל-ישראלי.
חג שמחת תורה מסמל את סיום מחזור הקריאה בתורה ואת תחילתו מחדש. הסיבה לשמחה הגדולה טמונה בהשלמת מסע לימוד שנתי של התורה כולה, ובכך שהיא ניתנת לנו שוב ושוב כמתנה. מעבר לכך, החג מהווה הזדמנות לחידוש הקשר עם התורה, להעמקת האמונה ולביטוי אחדות העם היהודי.
ההקפות עם ספרי התורה הן סימן ההיכר של שמחת תורה. מעשה ההקפה, שבו מתאספים סביב הבימה נושאים את ספרי התורה, מסמל את הקשר ההדוק בין העם לתורתו. בנוסף להקפות, מתקיימים טקסים מרגשים נוספים, כגון עליית חתני התורה והחתן בראשית, שבהם מתכבדים אנשים לעלות לתורה ברגעים מיוחדים אלה.
בבית שמש, כמו בכל הארץ ובכל קהילה יהודית בחו"ל, חוגגים את שמחת תורה בשמחה רבה. האירועים והפעילויות המתקיימים בחג מגוונים וכוללים תפילות מיוחדות, הקפות, שירה וריקודים. החג מהווה הזדמנות להתכנסות חברתית, לחיזוק הקהילה ולביטוי זהות יהודית. כך חגגו בעבר את החג בבית שמש:
שמחת תורה נחגג בסמוך לסוף עונת הקיץ ובפתח עונת החורף. לכן, בתפילת שמונה עשרה מוסיפים תפילה מיוחדת המבקשת גשמים. הקשר בין החג לעונות השנה מעצים את החוויה הרוחנית ומחבר אותנו למחזוריות הטבע.
שמחת תורה הוא חג ייחודי המשלב היבטים רוחניים, חברתיים והיסטוריים. הוא מזכיר לנו את חשיבות לימוד התורה, את הקשר ההדוק בין העם היהודי לתורתו ואת המחזוריות של החיים. החג מהווה הזדמנות לחגוג את הזהות היהודית, לחזק את הקהילה ולהתחבר למסורת ארוכת שנים.
חשוב לציין כי מנהג ההקפות בשמחת תורה הוא מסורת עתיקה ומרגשת. שבע פעמים אנו מקיפים את הבימה, נושאים בידינו את סמלי החג – ארבעת המינים וספרי התורה. כל הקפה היא מסע רוחני, המסמל את הקשר ההדוק בין העם היהודי לתורתו. מספר ההקפות, שבע, אינו אקראי. הוא מזכיר לנו את סיפור חומות יריחו, שם הובסה העיר האויבת לאחר שבע הקפות. סיפור זה מלמד אותנו על הכוח הטמון באחדות, באמונה ובקיום המצוות.
חג שמח!
