מאת: אתי בן עמי – סויסה
פחות מיממה לאחר שפורסמו דבריו המביכים של שחר איילון, ראש מערך הכבאות וההצלה, במשרד לביטחון פנים. שאמר ללוחמי אש במהלך טקס סיום ראשי צוותים: "מבחינה סטטיסטית, אתם לא מורידים את מספר ההרוגים בשנה. והוסיף: הדבר היחיד שחשוב זה מערך מניעת הבדיקות, ואם הייתי יכול הייתי מפטר את כולכם, כי מבחינה עסקית אתם מיותרים.."
דברים מבישים ומיותרים לכל הדעות.
הבוקר (יום ה'), העלתה צוקית קידר-אסרף, פוסט בדף הפייסבוק שלה, כתגובה לדבריו של איילון. כאשת לוחם אש, יוסי אסרף, להב משנה מפקד יל"מ = יחידת חילוץ מיוחד, המדבר בעד עצמו, להלן:
"אתמול בערב קראתי את דבריו של נציב שירותי הכבאות, רב-טפסר שחר איילון, שקרא ללוחמי האש בארץ "מיותרים" והוסיף, שאם זה היה תלוי בו הוא היה מפטר את כולם...
אז תרשה לי, האישה "הקטנה" שתומכת בגאון ובגאווה בלוחם האש הפרטי שלה, לומר לך רב טפסר איילון דבר מה מעמקי ליבי - אז נכון שאתה הונחת לתפקידך הנוכחי מבלי שהרחת ריח של עשן ממרחק של יריקה בחייך. נכון שמעולם לא הסתכלת ללהבות מטורפות בכתום שבעיניים, ולא פרצת מעולם דלת של מפעל או דירה בוערת מבלי לדעת איזו מלכודת אש או ילדים מפוחדים מסתתרים בפנים (במקרה הטוב), או נכנסת למי נחל קפואים בכדי לחלץ משפחות רועדות, בתוך ג'יפים נסחפים, ובטוח שלא התנדבת כנער בצופי האש, וחלמת על התפקיד שאותו קיבלת במתנה כשיצאת מהמערכת הרקובה של המשטרה. אבל, במהלך התקופה שאתה מבצע את תפקידך כנציב וכמפקד שירותי מערך הכבאות בארץ, כבר היית צריך לדעת דבר אחד או שניים על האנשים שעליהם אתה מפקד.
מה שאתה אמרת לבוגרי קורס מפקדי הצוותים השבוע לא פגע בלוחמי האש כמו שהוא פגע בנו - בנות זוגם! אנחנו, שמגדלות את הילדים שלנו כמעט לבדנו, שעוברות שבתות וחגים לבדנו, שכל צלצול טלפון עלול לקחת מאיתנו את הבעל באמצע ארוחת השבת או הבילוי, כדי שיצילו חיים, שדבוקות לחדשות עשרות פעמים בשנה כששריפות יער פורצות ולא ברור מתי בעלינו יחזרו משם, שעשן השריפות נדבק בעורנו מעורם של אהובינו, ולא מתנדף ימים ארוכים אחרי שהם מסיימים להציל חיים. אנחנו ששומעות אותם מספרים לנו - לפעמים מתוך שינה - על הזוועות שהם רואים בדירות שרופות, במכוניות מרוסקות, בבורות מים ועוד. אנחנו שסופגות את התגובות המטופשות של אנשים קטנים על ה"חיים הטובים" של לוחמי האש בארץ, את בדיחות השקשוקה והשש בש המטופשות..., כנראה שרק אנחנו יודעות את ערכם האמיתי.
ואם אתה לא יודע ולא מוקיר אותם, אולי זה לא התפקיד שאתה צריך לעשות ...? ודרך אגב, התפנו שתיים - שלוש משרות של שוטרים "מיותרים" במערך המשטרה בישראל (משום מה...), אתה יותר ממוזמן לחפש את דרכך שם..."
אכן, מסר מטלטל שנכתב מעומק הלב.
בשיחה עם צוקית הובהר כי התחבטה אם להעלות את הפוסט או לא, מאחר ולא שאלה את דעתו של בעלה והאם זה בכלל מותר לה. אך הסתבר לה כי הפגיעה האישית שלה הייתה חזקה יותר..
אין לי ספק, כי כל אדם שעיניו בראשו מבין את עבודתם המסוכנת ומחויבת המציאות של מערך כבאות והצלה בכלל ובבית שמש ומטה יהודה בפרט. ליבי ליבי, על אוזלת יד של המערכת לשים את האדם הלא נכון במקום הנכון. ובעיקר מצער כל מה שקורה בתוך המערכות שכפופות למשרד לביטחון פנים..






