ההצגה "אבא שלי הוא ציפור" המבוססת על מחזה וספר ילדים מצליח מאת הסופר הבריטי דיויד אלמונד , היא הצגה על חלומות, דמיון, הרפתקאות ופנטזיה שהופכת למציאות.

בלב הסיפור עומדת ליזי, הנשאבת לתוך חלומו של אביה- לעוף! אביה לא מתעניין במה שבני אדם רגילים עושים ורוצה לחיות כמו ציפור; הוא בונה לעצמו זוג כנפיים ונרשם לתחרות תעופה. אביה של ליזי נמשך לתוך חלומו העוזר לו להתמודד עם האבל ועם הגעגועים לאמא של ליזי. דודתה הדאגנית של ליזי מערימה קשיים, היא חוששת מהשפעתו של אבא על ליזי ומאיימת להוציאה מהבית. אך ליזי בוחרת להצטרף לחלומו של אביה ולהירשם לתחרות יחד איתו. ככל שעלילת ההצגה מתפתחת כך הפנטזיה הופכת למציאות: החברה שסובבת אותם משתפת פעולה עם החלום של האבא ואפילו הדודה המקובעת משתכנעת לבסוף. היחסים בתוך המשפחה ויציבות הבית שהתערערה נבנים מחדש. הדמויות לומדות לקבל את דרכי ההתמודדות השונות והאהבה מנצחת.

"המחזה עוסק באפשרות לגלות כוחות פנימיים בעזרת הדמיון, בחשיבות של החלום בהתמודדות עם המציאות, במשפחה ובאהבה". אומרת אוריין ליפשיץ, יוצרת המחזה. "הבחירה בהצגה זו נבעה מהרצון ליצור הצגה שיש בה הרבה נחמה ומתיקות בתקופה של כאב ואובדן גדול , דאגה אדירה והמון געגועים לימים אחרים ולאנשים שכבר אינם".

בתוך סבך הכאב, ההצגה "אבא שלי הוא ציפור" מאפשרת להניח לרגע בצד את המציאות הכואבת ופשוט לחלום. לצאת מההצגה מעודדים ולחזור להתמודד עם אתגרים.

ההצגה נפתחת כשברקע יש אבל ואובדן. החוויות של הדמויות מושפעות ממנו ויחד עם זאת הן מצליחות למצוא הנאה וכוחות, לרקוד ולשמוח במה שיש. ההצגה מציעה תהליך של ריפוי בעזרת פנטזיה – הדמויות מתמודדות עם הצער כשהן עפות אל מחוזי הדמיון.

אוריין ליפשיץ, במאית ההצגה "אבא שלי הוא ציפור", היא יוצרת תיאטרון אשר יצרה את סדרת ההצגות "אגדות הלבנה" בשיתוף עם בית אבי חי אשר זכו למעמד של קאלט בקרב הקהל הירושלמי ואף זכו לכינוי "הצגות הפולחן שמשגעות את ילדי ירושלים".

ליפשיץ מלהטטת בין הצגות להיט להצגות חתרניות, כאשר בשני השדות היא לא מפסיקה להמציא את עצמה מחדש ולמצוא ביטויים בימתיים לסוגיות שקשה לנסח במילים. היא לא חוששת לעסוק בנושאים מאתגרים גם בתיאטרון ילדים. ליפשיץ מאמינה בכוחו של התיאטרון וחושבת שדווקא התיאטרון הוא הזירה המתאימה להציג חוויות מורכבות ולשלב הנאה, צחוק, רגש ומחשבה.

בשנה האחרונה ליפשיץ איגדה סביבה צוות שחקנים ויוצרים שמושקעים ביצירת תיאטרון לילדים והקימה את קבוצת התיאטרון העצמאית "פומבי" שיצאה לדרך בתמיכת עיריית ירושלים וקרן דן דוד ושמה על דגלה את תיאטרון הילדים האמנותי.

"אבא שלי הוא ציפור", 27 ו 28 באוגוסט, בית מזיא, רחוב מסילת ישרים 18, ירושלים

לרכישת כרטיסים: https://bit.ly/Pumbi-Tzipor

ההצגה מומלצת לילדים מעל גיל 6

קרדיטים:

מחזה: דיויד אלמונד, תרגום: עידו ריקלין, בימוי: אוריין ליפשיץ, שחקנים: אילון פרבר, אביה רבינוביץ׳, גלית צברי, יהונתן בוטח, יוסף אלבלק, עיצוב במה ותלבושות: יערה צדוק, תאורה: זקי קוואסמי, תנועה: מיקה קופפר

מוזיקה: אילון פרבר, מתאמת אינטימיות: ערגה יערי, ייצור תפאורה: תום שמואלי, ע. בימוי: אלון אבידר, ע. הפקה: עופרי פוקס, עיצוב גרפי: סטודיו גיא שגיא, שירה אלקובי, ניהול הפקה: עמרי רותם

בתמיכת: קרן דן דוד, עיריית ירושלים