פרשתנו "ואתחנן" - בגימטריא 515. אומר המדרש רבה (דברים, י"א, י') כי משה רבנו התחנן אל הקדוש ברוך הוא ב-515 תפילות כי יאפשר לו להיכנס לארץ ישראל. בשלב מסוים הפסיקו הקדוש ברוך הוא מתפילתו כפי שנאמר "ויאמר ה' אליי רב לך, אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה" (דברים, ג', כ"ו).

על פסוק זה נאמר בגמרא (סוטה, י"ג:): אמר רבי לוי "ברב בישר - ברב בישרוהו". כלומר, בשעה שעמדו קורח ועדתו על משה וביקשו ליטול חלק בכהונה, אמר להם משה "רב לכם בני לוי" (במדבר, ט"ז, ז'). לפיכך, עתה אמר לו הקדוש ברוך הוא באותה לשון "רב לך", כי הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה.

המהר"ל (בחידושי אגדות), מסביר כי משה אמר להם "רב לכם" - אתם כבר לוויים העומדים ומשרתים לפני ה', ומה לכם לבקש גדולה נוספת. אמירה זו יש בה גנאי וזלזול, ולפיכך גם עמו דיבר הקדוש ברוך הוא באותה לשון, די לך במה שזכית, מה לך לבקש להיכנסו לארץ ישראל.

הרש"ר הירש בספרו 'אור הצפון' (עמוד קצ"ג) עומד על הפגם שבדברי משה, עליטו מצביעה הגמרא. מחד גיסא עלינו ללמוד מכאן על חובת הזהירות העצומה בלשון, שהרי משה רבנו בוודאי לא חס על כבודו ועמד לפייס את החולקים עליו ולהשלים עמם, ובכל זאת נתבע על שנקט בביטוי שיש בו מעט זלזול ולא נוקה בפגם זה עד שהשיבו הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה.

עוד יש ללמוד ממעשה זה, כי לעולם אין לזלזל בשאיפת אחרים לרוחניות. אמת ונכון כי קורח ועדתו היו בעלי מחלוקת רשעים, אך בבקשתם הייתה גם פנייה של התעלות רוחנית, להוסיף כהונה לשרת את ה'. לפיכך נתבע משה על שאמר להם "רב לכם" במדגרתכם, כי לעולם אל לא לאדם להסתפק במדרגתו.

פירושים נוספים

א. "רב לך" - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: יש לך רב, מנהיג אחר, שהגיעה שעתו למלוך והוא יכניס את בני ישראל לארץ ישראל - יהושע בן נון. לפיכך, אינך יכול להיכנס לארץ ישראל כי אין מלכות אחת נוגעת בחברתה.

בהקשר לכך ניתן לציין את דברי 'הרקנאטי' (דברים, ל"א, י"ד): "ודע כי לעולם נדחה הראשון מפני האחרון שכבר הגיע עתו להיות ראש. וע כן לא יהא אדם רודף אחרי הכבוד שקובר בעליו. על כן תיקנו לומר בקדיש 'בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל', בעבור כי אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא יימא. וכשאנו מתפללים על ביאת הגואל ראויים אנו להתפלל על חיי כל ישראל ובכלל חכמיהם ופרניסהם שיזכו עמנו יחד בביאת הגואל, שכשיגיע זמן פרנס אחר לפרנס דורו, הראשון נדחה מפניו".

ב. "רב לך" - די לך, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, איני יכול להיענות לבקשתך, אך בהוסיפך להתפלל ולבקש יאמרו כי אני קשה שאיני נענה לבקשתך; ועליך יאמרו שהינך סרבן בכך שהנך מוסיף ומפציר אף על פי שראית שאין זה רצוני.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך י"א, אב תשס"ח, עמ' 127-128, 133-134.