"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל-קְהַל יְהוָה"

פרשת קורח פותחת בהתקהלותם של קורח ועדתו על משה ואהרן: "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'". תהליך של התפרקות לא מתחיל סתם כך ,קרח מנצל את התקהלות רואה שיש רייטינג ופוגע בהישג הגדול של משה המנהיג- תחזיר אותנו למצרים למה הבאת אותנו למות במדבר .

מחלוקת מקולקלת מתחילה כשכל אחד חושב שהוא יכול כשכל אחד מרגיש שמה שיש לו לומר הכי חשוב ולא אכפת לי מה האחר חושב ,מרגיש, או מה יקרה לו לאחר הדיבור שלי!!!

מיד אחרי הוצאת דיבת הארץ והחלשת רוח העם כבר אין מקום לאמת היסטורית אין מקום ללאומיות הכל מותר אך קודם לכך התפרקות זה מתחיל באלדד ומידד מתנבאים במחנה חריגה מסמכות ממשיך במרים ואהרון בדיבורים על המנהיג לשון הרע ומסתיים ב 250 נביאים שמלינים על ההנהגה ורוצים תפקיד וכל זה קורה כשיש הכל אין דאגות יש אוכל יש כסף יש הגנה אלוהית .
מיד כשמשה שומע זאת "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה ויפל עַל פָּנָיו" עוצר הכל נושם עמוק ומבקש להוביל את הספינה לחוף מבטחים מתוך ענווה אולי יש משהו בדבריהם לא מגייס את הכוחות העליונים להעלים את המוחים אלה הולך להתגברות האור חיים הקדוש מפרש כי נפילת האפיים של משה יש בה משום הכנעה לצורך בירור האמת . הנהגה אמיתית מחייבת שילוב של ענווה והכנעה מתוך מקום של דאגה .

המאמצים של משה להציל את דתן ואבירם ושאר המחנה גדולים לאין שיעור רש"י כותב לומדים ממשה מהי הנהגה "מכאן שאין מחזיקים במחלוקת" הסופר אגו של כולנו מושך אותנו בטבעיות להחזיק במחלוקת אני צודק ושיישרף המועדון ,אך הסכנה האמיתית בעניין היא שרעיונות רעים ומצב רוח קלוקל מלא בסטרס וקנאה מחלחל עמוק בפנים ונטמע היטב בנשמה עד שנדמה לנו שזו האמת ואין בלתה עד שמגיעה השריפה הגדולה והכל נחרב .

גם לריב צריך סיבה טובה

כמה קשה מחלוקת כתוב ש"הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"...בכתובים כתוב על שני מחלוקות מחלוקת הלל ושמאי מחלוקת קורח ועדתו על מה בעצם חולקים ? על מה רבים? גם לריב צריך סיבה טובה שסופה להתקיים. המון אנשים רבים זה הטבע של האדם אנחנו כולנו שונים כתוב ש"כשם שאין פרצופיהן שווין, כך אין דעותיהן שוות" והכן הדעות שלנו שונות והמחשבה שלנו שונה ורואים את זה כמעט בכל דבר.
השאלה אם המריבה לשם שמים זה מה שצריך להעסיק אותנו  וכך כל מחלוקת תתקיים , אני רושמת לכם ונזכרת גם בדברים שאני עושה ואומרת תמיד המחשבה שלי אומרת האם זה נכון לי לריב ? האם זה נכון לי להגיד את הדעה שלי בדבר כזה או אחר ? בטבע שלי אני בן אדם שקשה לו לשמור לעצמו ,אבל לפחות הדברים הם לשם שמים תודה לאל, לפי הכתובים כנות זה אחד הדברים החשובים במחלוקת  חשוב שנשמע את הצד השני , עין טובה ,אהבה לצד שמנגד ומתינות לא להיות בכעס נורא שיוציא אתכם מדעתכם מתינות זה חשוב מאוד...

אז אל תתני למחשבות שלך ללכת במקומך

וזה רוב הסיבות לריבים ובעיות , הראש שלנו מוסיף עוד מחשבות ועינינים שמוסיפים אש למדורה שלא היו ולא נבראו ולכן תמיד צריך לזכור את ארבעת הדברים שאמרנו כנות, עין טובה ,מתינות והקשבה גם לצד השני יש מה לומר לנו תמיד אומרת לכלות שאני מדריכה שהרב פינטו אומר תמיד בדרשות שלכל אדם יותר מ- 600 מחשבות ביום , מה אני אוכל? ומה אני אלבש? וכו.

משה שלנו 

אני רוצה לעבור שוב למנהיג האנטי כריזמטי שלנו זה שלא רצה להנהיג אותנו, שפחד כי הוא מגמגם ולא ידע אם יקשיבו לא ולא ולא ולא וכמה כן משה רבינו מלמד אותנו תרגילים בהנהגה וגם כאן בפרשה שלנו נלמד טקטיקה ודרך איך להיות מנהיג הקשיבו לשיעור .
בואו נלמד מה עושה מנהיג בשעה שמרד המונים פורץ בפתח האוהל שלו ? קודם כל, מבקש משה לדבר עם קורח וכל עדתו. בלשון רכה הוא פונה אליהם "וידבר" כי אם הדיבורים היו אמורים להיות יותר קשים היו כותבים לנו " ויאמר" ,משה מדבר בלשון רכה ויכול להיות שיתפסו את זה כחולשה, באמת למרות הנימה הקשה של הדברים, התוכן שלהם לא נורא ומה שהוא עושה מבקש לדחות את ההכרעה ליום למחרת...
את הטקטיקה הזו אני מיישמת כבר המון זמן את מה שאני רוצה לומר, משהו שמעצבן אותי.... אני אומרת אחריי יומיים ומה יוצא יוצא שברוב הפעמים אני שוכחת להגיד מה שרציתי ואם זכרתי אני אומרת באמת מה שמפריע לי בלי כל התוספות....משה שולח לקרוא למנהיגים האחרים של המרד , דתן ואבירם ,אם ההידברות עם המנהיג הראשי לא הועילה, אולי תועיל ההידברות עם השותפים שלו ,אך דתן ואבירם קיצוניים עוד יותר ממנו. שניהם מקשיבים ולא עונים, אז חוזר משה ופונה לקורח, גם הפעם בלשון רכה ,הוא חוזר על הזמנתו למחר, קורח נענה להזמנה למחרת ממשיך לשמור על שתיקתו ולא עונה למשה.

זו הדרך של שליח ה'

משה רבינו שלנו לא רודף לעצמו כבוד ובגלל זה בטוח בשליחות שלו ,לכן לא קשה לו לדבר בלשון רכה עם כל אחד, גם אם הוא המתנגד הגדול ביותר .
קורח, לעומתו ,מבין טוב מאוד שליח של מי הוא , הוא לא בטוח בעצמו  ויודע  כי אינו צודק ,לכן הוא כל הזמן מתחמק מכל הניסיונות של משה לדבר איתו ... איך לא .

שנאמר "לשון רכה תשבר גרם"

וקורח מבין זאת היטב... משה מבין שכל הדיבורים לא יעזרו לו לכן אומר לארץ לפתוח את פיה ולומר את מה שיש לה להגיד כולם יודעים שהארץ פצתה את פיה ובלעה את קורח ועדתו. יש מקרים כאלה שבטוח קרה לכם שהייתם מעדיפים שהאדמה תבלע אתכם מרוב בושה,  זה בגלל שאנשים רודפים אחריי הכבוד ואז הכבוד בורח מהם...ידוע שקורח היה חכם ובעל רוח הקודש וידע ששמואל הנביא עתיד לצאת ממנו ששכול כנגד משה ואהרון ,רק שה' נותן לכל אדם שכל כדי שיוכל להתגבר על התאוות שלו ועל כל המידות הרעות ,
אבל אם אנחנו ניקח את השכל שה' נתן לנו במתנה ונשתמש בו כדי שנגדיל את התאוות ונרדוף אחרי הכבוד כל הזמן ,מה יקרה?

איגרת הרמב"ן 

אז את זה אנחנו צריכים לזכור תמיד וכל פרשת השבוע מלמדת אותנו עוד דברים על עצמנו , כתוב באיגרת הרמב"ן "השפל עצמך וינשאך המקום" ומי שרוצה לזכור תמיד כמה אנחנו צריכים להיות שפלי רוח צריך לקרוא את האיגרת הזו פעם אחת בשבוע ולזכור תמיד שה' נותן לנו מתנות רבות יכול להיות שהמעלה שלנו גדולה, למשל זיכוי הרבים זה דבר גדול ... אוליי מתייחסים אלינו יפה ומכבדים אותנו בגלל תפקיד כזה או אחר ,כל זה רק כדי שנעבוד את ה' בצורה טובה יותר..אם נזכור את זה ונתנהג כמו שהתורה הקדושה שלנו מבקשת מאיתנו נזכה באמת לגדולה האמיתית איך בעלי אומר תמיד "תמצאי חן ושכל טוב בעיני ה' ואדם". זה מה שאנחנו צריכים וכל זה שאנחנו נשארים אנשים טובים בלי גאווה בלי רצון לקבל כבוד .

מחר ביום שישי בערב ערב ראש חודש תמוז ג' בתמוז קרב ובא , ג' בתמוז הוא יום ההסתלקות של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, יום ההילולא בע"ה. זהו יום מיוחד עבור עם ישראל כולו, שכן חזונו ופועלו של הרבי נגעו בחייהם של כל אחד ואחת מאיתנו. מהי הדרך הראויה לציין יום זה? איך מכינים כלי להתוועדות ביום מיוחד זה יום שלישי הקרוב בעה השנה ההילולה ה30.
ימים ספורים לפני יום השנה הראשון להסתלקות חמיו הרבי הריי"צ, כתב הרבי לחסידים מכתב ובו הוא הדגיש את חשיבות היום. זהו יום בו זכותו של הרבי תאיר על כל אחד ואחת, אמר הרבי וקרא לכולם: "עמדו הכן כולכם... לקבל ברכת הוי' בשפעת חיים ופרנסה טובה נחת מיוצאי חלציהם, אשר ישפיע השם יתברך לכם ולנו על ידי התעוררות רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים... אשר יעורר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הכ"מ, וברוכים תהיו בבני חייא ומזוני רויחא."
במכתב לאחר מכן הרבי פירט רשימת הצעות מעשיות כיצד לציין את היום. הנה כמה מהן שכולנו יכולים ליישם.
ראשון ...להדליק נר הדליקו נר נשמה שיבער במשך כל היממה החל מערב ג' בתמוז ביום שני בערב בעה.
שני ללמוד את תורתו של הרבי , במאות שעות של התוועדויות, שיחות ומפגשים אישיים יהיו המון מפגשים הצטרפו למפגש כזה הרבי הקדיש את זמנו ללמד את עם ישראל. הקדישו זמן מה כדי ללמוד ולהכיר את חכמתו של הרבי, אותה שאב מחכמת הנצח של התורה יחי אדוננו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

הי רצון שנזכה לראות מעלת חברנו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי ועל יעלה שנאה מאחד על חברו חלילה זכות רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי של כולנו תגן על כולכם
שבת שלום ברכת ה' עליכם. 

על הכותבת: 

אסנת אלעזרי בעלת משרד אדריכלות עיצוב פנים יועצת בטיחות אש וחוקרת דליקות . אסנת מדריכת כלות יועצת זוגית מעבירה שיעורי תורה וערבי הפרשות חלה, 

פרשת השבוע מתוך הספר "יפה ותמה" שראה אור לעילוי נשמת בתה בר מזל זכרה לברכה אסנת הקימה עמותה ומפעל חסד "יפה כלבנה ברה כחמה".