טיפול שיניים רשלני הותיר מטופל  (59) עם נכות קשה, שאף גרמה לו לנסות להתאבד פעמיים, כך נטען בתביעה שהוגשה לאחרונה עו"ד עורכת הדין דיקלה ואנונו המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. 

על פי כתב התביעה התובע החל סובל מכאבי שיניים בלתי פוסקים, ופנה לרופא שיניים פרטי. לאחר שנלקחו ממנו צילומי רנטגן, החליט הרופא על עקירת שתי שיניים בריאות בלסת השמאלית העליונה.

לדברי עוה"ד ואנונו, טרם העקירה, ובעודו יושב בחדר, האזין התובע לשיחה ברוסית בין רופא השיניים לאביו, המשמש גם הוא כרופא שיניים במרפאה. לדבריו, הוא לא הבין את כל מה שנאמר בשיחה, אך למיטב הבנתו התווכחו השניים ביניהם האם לבצע עקירה של שיניים בריאות או לא, ולבסוף הוחלט לעקור אותן. 

על פי כתב התביעה, ניתנה למטופל הרדמה מקומית והרופא החל בעקירה. על פי עדותו של המטופל, ניכר היה שהרופא עצבני. למרות שהיה בעיצומה של עקירת שן, הוא שוחח עם מטופל נוסף בטלפון, וניסה להסביר לו כיצד להגיע למרפאה. בכל אותה עת, כך העיד המטופל, הפעיל עליו הרופא כוח רב, ואף טלטל את ראשו בגסות. 

לדברי עוה"ד ואנונו, מספר ימים לאחר הביקור במרפאה, חש לפתע התובע שחתיכת לסת יוצאת לו מהפה. הוא שב למרפאה ולדבריו, כאשר פנה לרופא  והראה לו את התוצאות, הלה נבהל ואמר לו "עזוב את זה ככה".  

כתוצאה מהעקירה, החל התובע לסבול מכאבים קשים, אף יותר קשים מהכאבים שהביאו אותו לטיפול, ולדבריו, הבין בדיעבד, שכתוצאה מהעקירה הברוטלית נגרם לו שבר בלסת. 

על פי הנטען, התובע, אפוף כאבים, ניגש לשני בתי חולים נפרדים בניסיון לטפל בבליטת העצם שנוצרה בעקבות הטיפול הרשלני, אך נאמר לו שניתן אמנם לטפל בעצם ולשייפה, אך לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. 

בצר לו, פנה המטופל לעו"ד דיקלה ואנונו, על מנת לתבוע מהרופא פיצויים בשל רשלנותו. 

עוה"ד ואנונו פנתה לרופא שבתחילה הכחיש שהתובע היה מטופל שלו. לאחר מכן הודה הרופא כי טיפל בתובע, אך טען שמדובר בביקור בודד, שכלל לא נערכה בגינו רשומה רפואית. מאוחר יותר, שינה הרופא את גרסתו שוב, וטען ששלח את כל חומרי התיעוד הרפואי לחברת הביטוח. 

לדברי עו"ד ואנונו, ניסיונות נוספים מצדה לקבלת החומר הרפואי לא הניבו פרי. "הרופא נמנע מלהעביר לתובע את הרשומה הרפואית המלאה הכוללת חשבוניות, קבלות, צילומים לפני תחילת הטיפול ורשומה ממוחשבת" אומרת עו"ד ואנונו. בעקבות התנהלותו של הרופא, היא פנתה בתלונה למשרד הבריאות, והתובע אף הגיש נגד הרופא תלונה במשטרה. 

לדברי עו"ד ואנונו, הימנעות הרופא ממסירת הרשומה הרפואית הקשתה על התובע לצרף לכתב תביעתו חוות דעת מפורטת של מומחה רפואי. וכך, עם הגשת כתב התביעה, הגישה עו"ד ואנונו בקשה למתן צו עשה, שיורה לרופא להעביר את תיקו הרפואי של התובע לידיו. 

לדבריה, למרות הדרישות הרבות לקבלת הרשומה הרפואית, העביר הרופא רק רשומה חלקית, שלא הופיע בה כל תיעוד של העקירות שבוצעו. 

בתביעה מתוארים הסבריו הסותרים והמתפתחים של הרופא הנתבע. בתחילה טען הרופא כי כלל לא מקובל להגיש רשומה רפואית מקורית. לאחר מכן, בדיון במסגרת התיק, טען לפתע כי איבד את הרשומה. עוד טען באותו הדיון כי הצילומים שהעביר במסגרת הרשומות מהווים עותק ממוחשב ועליהם תאריך, אך לטענת התביעה, שנתמכה גם בחוות דעת מטעם מומחה רפואי, הרופא עצמו הוא שהוסיף את התאריכים על גבי הצילומים. 

עו"ד ואנונו טענה כי בשל התנהלות הרופא, במחדלו לנהל ולשמור רשומות רפואיות מלאות, הוא מונע מהתובע ומבית המשפט ראיה בעלת משקל, המהווה נזק ראייתי כבד עבורו. בשל כך היא מבקשת מבית המשפט להעביר את נטל הראייה לפתחו של רופא השיניים, כך שבמקום שבתובע יוכיח שהרופא פעל ברשלנות, הרופא ייאלץ להוכיח שהוא לא פעל ברשלנות. 

חרף היעדר הרשומות המלאות, צורפה חוות דעת רפואית, במסגרת תחשיב נזק שהוגש לצורך פשרה, אותה חיבר פרופ' שלמה ברק, מומחה לניתוחי פה ולסת. 

פרופ' ברק מציין בחוות דעתו, כי לפי הנחיות משרד הבריאות וחוק זכויות החולה, מתן טיפול שיניים מתחיל בניהול כרטיס מתרפא. במסגרת זו על הרופא המטפל לדאוג לרישומים הרלוונטיים לכל מתרפא, ולכל טיפול אותו הוא עובר. 

לדברי פרופ' ברק, הרשומות אותן ניהל רופא השיניים הנתבע הינן חלקיות ביותר "נוהלו בניגוד למקובל אצל רופא סביר, בניגוד להנחיות משרד הבריאות ובניגוד לחוק זכויות החולה". לדבריו התובע לא קיבל כל הסבר על מהות הטיפול, על סיבוכיו וסיכוניו, והרופא לא החתים אותו על הסכמה מדעת בכתב, כפי שמקובל בפרקטיקה הסבירה. 

לגבי ביצוע העקירות קבע פרופ' ברק בחוות דעתו כי "לא הייתה כל סיבה וכל הצדקה לעקור שתי שיניים בלסת העליונה משמאל", בנוסף ציין כי "במהלך ביצוע העקירות הנתבע הפעיל כוח חזק ובלתי סביר על הלסת היות והתקשה לחלץ את השיניים מהלסת, ובמהלך הפעלת הכוח טלטל את ראשו ימינה ושמאלה ובצורה סיבובית". 

לדברי פרופ' ברק, בטיפול האגרסיבי הרגיש התובע כאבים בראשו ובלסת: "טלטול המטופל אינו מקובל חד משמעית", כך קבע והוסיף, כי הרופא לא התייחס לתלונות התובע, לא הפנה אותו לרופא מומחה לפה ולסת שיטפל בפרקי הלסת ובאי הסדירות של העצם באזור עקירת השיניים, ובכך נהג בניגוד לרופא סביר. 

פרופ' ברק התייחס גם לתאריך על גבי צילומי השיניים: "רק צילומי רנטגן פנורמיים ו-CT מגיעים עם תאריך המודפס בגוף הצילום. התאריך הוסף על ידי הרופא שביצע את הצילום", קבע בחוות דעתו. 

עוד הוסיף פרופ' ברק כי עקב עקירה מיותרת של שתי השיניים, יהיה על התובע לעבור שיקום באמצעות שתלים. כמו כן, הוא ייאלץ לעבור ניתוח להרמת סינוסים, ואת השתלים יהיה עליו להחליף בכל 15 שנים בממוצע. פרופ' ברק מציין כי מדובר בטיפול ארוך הכרוך בכאב וסבל מרובים. 

במסגרת חוות הדעת נטען, שבעקבות הטיפול הרשלני החל התובע לסבול מהפרעה תפקודית של פרקי הלסת ושרירי הלעיסה בצורה בינונית, הפרעה הכרוכה בכאבים קשים, כתוצאה ממנה התובע מתקשה לתפקד, וצפוי לסבול בשל כך לאורך כל חייו.

התובע מתאר את הסבל הרב אותו הוא עובר, בתצהיר אותו הגיש במסגרת התביעה: "מאז העקירות אני סובל מכאבים עזים, קשים יותר משהיו קודם לכן, ובשל כך, הכאב מקרין על כל הפה, עד שמרוב כאב נאלצתי לעבור עקירות בשיניים בריאות נוספות". 

הוא מוסיף, "אני מתקשה לאכול, לא יכול לתפקד, עצבני מאוד, מתוסכל, סובל מכאבים כל היום, נוטל משככי כאבים קשים, מקנאביס רפואי וסובל מדיכאון... בעקבות הטיפול מצבי הנפשי התדרדר ואף לאור התסכול והכאבים הקשים פעמיים ניסיתי להתאבד". 

בתביעה אותה הגישה עו"ד ואנונו לבית המשפט השלום, היא מבקשת להורות לרופא השיניים ולחברת הביטוח המבטחת אותו, לפצות את המטופל בסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים) בגין רשלנות רפואית.


עו"ד דיקלה ואנונו עוסקת בתביעות רשלנות רפואית, ובמיצוי זכויות רפואיות מול חברות ביטוח, קופות חולים והביטוח הלאומי.