פרשת אמור מפרטת קדושות נוספות, שהכוהנים ועם ישראל נדרשים אליהן נוסף על הקדושות המופיעות בפרשת קדושים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (ויקרא, כא א). בפסוק ישנה כפילות באמירה לכוהנים: "אמור אל הכוהנים... ואמרת אליהם", ורש"י במקום מסביר: "להזהיר גדולים על הקטנים". הכוונה היא שהכוהנים יזהירו את בניהם הקטנים. הקדושות הנוספות שהכתוב עוסק בהן הן קדושות כוהנים מיוחדות, כגון עם מי מותר ואסור לכוהן להינשא וטומאת הכוהן למת.
בהמשך, הפרשה עוסקת במצוות קידוש ה' וחילול ה'. אחת העבירות המורכבות ביותר היא "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם" (שם, כב לב), כלומר אסור לחלל את שם ה' וחובה לקדש אותו.
התורה ממשיכה בפירוט של הזמנים המקודשים לעם היהודי – משבת, דרך ספירת העומר, שמדגישה את הציפייה והכמיהה לחג מתן תורה, ועד חג שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת. משה בעצם מסביר ומדגיש את לוח השנה העברי המקובל עד היום: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת-מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, כג מד).
עוד מצווה שמצווה אותנו התורה באמצע סקירת חגים ולוח השנה: "פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (שם, כג כב), כלומר התורה מצווה להשאיר בשדה את השיבולים שנפלו בשעת הקצירה כדי שהעני יוכל לקחת אותן מבלי להרגיש בושה.מה לומדים מכך לעולם הניהול?
מי שעומד בעמדה בכירה, מצופה ממנו להקפיד יתר על המידה על הפרטים ועל הנהלים הקטנים ביותר, כפי שאומר רש"י על כפל השימוש בשורש אמ"ר, "אמור אל הכוהנים ואמרת אליהם" שהוא בא להזהיר את גדולים על קטנים.
בעיניי, מדובר באזהרה שיש להזהיר את "הגדולים", קרי הבכירים, המנהלים, על "הקטנים", על הנהלים וההנחיות הקטנות ולהקפיד על קלה כבחמורה כי כולם מסתכלים עליהם, לומדים מהם ופועלים לפיהם. עליהם להקפיד על קוצו של יוד בכל הקשור לנושאים שעלולים לסבך אותם. מצופה שמי שמאייש עמדה בכירה וגבוהה יותר, והוא בעל כוח גדול, יקפיד על פרטי הפרטים.
כיבוד המנהל – גם עובדים וגם מנהלים חייבים להבין את ההיררכיה בארגון. "חוקי המשחק" חייבים להיות ברורים לשני הצדדים. המנהל הוא מנהל, והעובד הוא עובד. אומנם אפשר להיות חברים ולבלות ביחד, אבל חייבים לדעת שקיים מרחק של 'סנטימטר' ניהולי בן מנהל לעובד. בכל מקרה, אסור לעובד להתנהג בצורה לא נאותה למנהלו. אסור לו להשפיל אותו או לומר לו דברים שעלולים להעליבו או להתפרש כך, לא ביחידות ולא ליד עובדים נוספים.
גם כשנדרש להגיד דברים מקצועיים, שהמנהל או ההנהלה אינם אוהבים לשמוע, חייבם לעשות את זה במקצועיות ובכבוד, ועדיף בארבע עיניים ומאחורי דלת סגורה. העובד חייב לתת כבוד למנהליו, והמנהל חייב להקפיד על אותו סנטימטר ניהולי בינו לבן כפיפיו. ועם אלף אלפי הבדלות, הפרשה עוסקת בחילול כבוד ה', ויש המייחסים עבירה זו לאחת מהקשות ביותר, וצריך מאוד מאוד להקפיד עליה.
ניהול זמן – הזמן הוא אחד המשאבים החשובים ביותר שמנהל צריך לנהל כי על פי לוח הזמנים נקבע הכול. מה שמופיע בלוח הזמנים קורה, ומה שאינו מופיע, כנראה לא יקרה. כולם מייחלים לכמה דקות מזמנו היקר של המנהל: עובדיו, המנהלים שתחתיו, ועדי העובדים, המזכירה, העוזרים, אשתו, ילדיו, הוריו – כולם. כולם זקוקים לזמן המנהל. לכן המנהל חייב להקפיד על ניהול יעיל של הלו"ז. נוסף על כך, ישנו גם לוח זמנים ארגוני קבוע, הכולל ישיבות שבועיות; פגישות עבודה חודשיות קבועות; טקסים שונים, כגון טקסי מצטיינים וחודש הבטיחות; הערכות עובדים; משימות של תחילת שנה, כמו כתיבת תוכניות עבודה והצגתן; העברת דוחות כל רבעון וחציון עם סיכומים מסודרים; ובסוף שנה יש אירועי "סגירת שנה וסיכומי שנה". יש גם תאריך לקליטת עובדים חדשים, ויש תאריך לטקס פרידה מעובדים שעוזבים; הרמות כוסית בערב ראש השנה ובחג הפסח; ועוד לוחות זמנים קבועים אחרים, כל ארגון ולוח הזמנים שלו. הקפדה על לוח הזמנים מייצרת תרבות ארגונית, מצמצמת את אי־הוודאות בארגון ושומרת על מסורת ועל תרבות ארגונית מבורכת. לא לחינם דיבר משה את מועדי ה', הוא ידע והבין שמה שמופיע בלוח השנה יקרה לדורי דורות, ומה שלא יהיה שם, לא בטוח שיהיה.
בהמשך הצטרפו ללוח העברי חג פורים, חג חנוכה וצומות שונים שתוקנו בעקבות אירועים קשים שקרו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה. את האירועים האלה כולם מכירים כי הם מופיעים בלוח השנה העברי, ואילו אירועים אחרים שאינם מצוינים בלוח בצורה מסודרת אינם מוזכרים מדי שנה, והם הופכים להיות נחלתם של ההיסטוריונים בלבד.
סיוע בסתר לעובדים נזקקים – עובדים הם המשאב היקר של הארגון. ארגון איננו קירות המבנה שהוא פועל בו , ואיננו תוכנת מחשב. הוא מורכב מאנשים שעובדים כדי שהארגון יצליח. ישנם עובדים שיש להם בעיות כלכליות, ולא תמיד הם יכולים לדבר עליהם. לכן חשוב שהמנהל יכיר את המצוקות האלה, של עובדיו, ויסייע להם בסתר ככל יכולתו. השיטה הקלה היא לתת לעובדים אלו סיוע כלשהו, סיוע שהם לא ידעו שהמנהל נתן להם, כמו תלושים לחג בסכומים לא גבוהים. אפשר גם להעביר להם סיוע באמצעות ועד העובדים או עובדי הרווחה בארגון, שהם אלו שמכירים את העובדים שבאמת צריכים סיוע כזה. עובד שמקבל סיוע שכזה יודע שהארגון דואג לו וחושב עליו, וזאת מבלי שיחוש בושה. זה יטיב עם העובד, ועוד יותר עם המנהל.
שבת שלום!
המחבר:
פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת
