הפרשה נפתחת באזהרה על כניסה לקודש הקודשים. לאחר מות שני בני אהרון בפרשה הקודמת – שהחליטו להיכנס לקודש הקודשים – התורה רואה לנכון להדגיש: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל-יָבֹא בְכָל-עֵת אֶל-הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל-פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת..." (ויקרא, טז א-ב). אומר הכתוב, אל תתקרבו לקודש הקודשים, שכן מי שיעשה כן ימות כפי שמתו שני בני אהרון.
לאחר מכן התורה מפרטת לפרטי פרטים את עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים: את לבושו, את הקורבנות שהוא נדרש להקריב, את הווידויים, את גורל השעירים לה' ולעזאזל, את הקטרת הקטורת ועוד, ומקדישה לכך פסוקים רבים. בסוף התהליך נכתב: "כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה תִּטְהָרוּ" (שם, שם ל). התורה בעצם פה אומרת לנו מה התכלית של כל העבודה הזאת ביום הכיפורים – לכפר על החטאים. לא לחינם יש הרבה מאוד עיסוקים ומשימות לכוהן הגדול, ולא סתם התורה מקדישה לכך פסוקים רבים, אלא יש לזה תכלית חשובה, כפרה שלמה על כל עוונותיהם של ישראל.
בהמשך, הפרשה כותבת התורה על איסור שחיטה מחוץ למשכן. עד להקמת המשכן נהגו להקריב קורבנות בכל מקום שרצו. בא ה' ואומר למשה שיגיד לישראל כי מעתה ואילך שוחטים ומקריבים קורבן רק במשכן.
לאחר פירוט איסורי העריות, איסורים המייחדים את ישראל משאר העמים, התורה מדגישה נקודה חשובה בסוף הפרשה: " כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ. כח וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם" (שם, יח כז-כח). לתורה חשוב להדגיש שאם עם ישראל לא יתנהג כנדרש בכלל, ובענייני העריות בפרט, תקיא הארץ אותם מתוכה בדיוק כשם שהקיאה את העם הקודם שישב בה. מכאן עולה חשיבות ההקפדה על דינים אלו.
בעולם הניהול אנו לומדים מכך מספר דברים:
תחקיר ודגשים – לאחר כל פעולה שמתבצעת בארגון, בן אם מוצלחת ובין אם לא, נדרש לבצע תחקיר למידה כדי לשמר את הטוב ולשפר את הטעון שיפור. לאחר ביצוע התחקיר יש מסקנות ולקחים שאותם נדרשים הארגון והמנהל ליישם. חשוב לציין, שצריך לעשות תחקיר ולא חקירה. תחקיר, מטרתו ללמוד לעתיד, ואילו חקירה, תפקידה למצוא אחראיים ואשמים. ככל שיתבצע תחקיר למען למידה, ישתפרו הארגון והמנהל ויהיו טובים יותר.
שני בני אהרון נכנסו לקודש הקודשים ללא אישור, ומתו. לאחר פירוט כל ענייני הקרבת הקורבנות היה חשוב לתורה לתחקר את אשר אירע. "אחרי מות שני בני אהרון" כתוב בתחילת הפרשה כי חשוב לתורה לתחקר את מה שקרה כדי שילמדו הכוהנים וילמד עם ישראל מהטעות: לא נכנסים לקודש הקודשים אלא רק ביום הכיפורים ורק בתנאים מסוימים.
הסבר התכלית – לכל ארגון ולכל משימה יש תכלית ייעודית שלשמה נועדו. ישנם ארגונים שתכליתם להרוויח כסף ולצבור רווחים, ויש ארגון שתכליתו לייצר רווחה חברתית ולתת שירות לאזרח. חשוב שהתכלית תהיה מודגשת לעובדים כל פעם מחדש, גם תכלית הארגון וגם תכלית משימתם בארגון. לדוגמה, תכלית בית חולים היא לטפל בחולים ולרפא אותם. אדם חולה המגיע לבית החולים, רוצה לקבל רפואה טובה ולחזור לביתו בריא ושלם. תפקיד אגף הניקיון הוא לנקות את בית החולים, אך תכליתו, היא לאו דווקא הניקיון, אלא מניעת זיהומים והעברתם מחולה לחולה, ובכך תרומתם המכריעה להצלחת התהליך הרפואי. בכל תחום ובכל יחידה ותת־יחידה תפקיד המנהל הוא להגדיר, ללמד ולהסביר את התכלית ואת השליחות שלשמה מתבצעת המשימה ולשמה קיים הארגון.
שינוי – לעיתים, אחרי שמסתיים תהליך של שינוי, צריך לעצור ולהטמיע את השינוי. תהליך זה עשוי להיות מורכב וקשה לעובדים, אבל יש רגע שבו צריך לעשות "קאט" בנוהל הישן ולהכריז שמתחילים לפעול לפי הנוהל החדש, לפי התהליך החדש שנבנה. בפרשה שלנו ה' מבקש שמעתה ואילך הקרבת קורבן תתבצע רק במשכן, ולא בכל מקום כפי שהיה נהוג.
להוקיע הסוררים – כל ארגון וכל מנהל צריכים להדגיש לעובדים שיש מעשים שלא ייעשו בארגון, ומי שיעשה אותם, יוקע מהארגון. עובד, מנהל או כל אדם יכולים לטעות, וכידוע, מי שלא עובד, גם לא טועה. לרוב, על הארגון ועל המנהל לגַבּות עובדים שטועים. כמובן נדרש תחקיר שילמד מה היה, ולאחריו, אם לא נמצאה רשלנות, חשוב לתת גיבוי לעובד. במקביל גם צריך להעיר וללמד כדי שבעתיד לא יחזרו על הטעות, אבל צריך לדעת לגבות. ואולם ישנם דברים שהם קו אדום, שעליהם לא יהיה גיבוי, לדוגמה רשלנות פושעת ומעבר על החוק. חשוב שהעובדים ידעו בדיוק מה לא מקובל בארגון ומתי יוקיע אותם הארגון מתוכו, הוקעה שיכולה להגיע עד לפיטורין , בדיוק כפי שהזהיר ה' את עם ישראל. אומנם הוקעה היא מילה קשה, אבל מטרתה להמחיש את הגועל שהארץ חווה כשמתבצעים מעשים רעים שכאלה בקרבה.
שבת שלום !
המחבר:
פוגל יניב, סא״ל במיל. מנהל אדמיניסטרטיבי של בית חולים וולפסון , מחבר את הספרים "אבות הניהול" עם זיו אלול ואת "תרי"ג מצוות הניהול" עם יובל בן מרדכי.
