ביום שביעי של פסח אנו מציינים את היום בו איע נס קריעת ים סוף. הים נקרע לאבותינו והם עברו בתוכו בחרבה.

בקריאת התורה קוראים בנעימה מיוחדת את המלים "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (שמות, י"ד, 22).

מה הטעם?

כותב רבי זלמן סורוצקין ז"ל בספרו 'אזניים לתורה': שמעתי מפי מורי חמי, הגאון רבי אלעזר גורדון זצ"ל, אב בית הדין וראש ישיבת טלז, שהסיבה היא כדי להוציא מלב הכופרים הרוצים 'להסביר' כי נס קריעת ים סוף לא היה אלא תופעת שפל, שבמהלכה התרוקן הים...

לפיכך אנו מדגישים את שראו עיני אבותינו "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" - הם הלכו ביבשה, אך מימינם ומשמאלם לא היה שפל, אלא המים עמדו כחומה.

מלבד זאת, טיפשות היא לטעון כי בני ישראל עברו בעת שפל, כי כאשר המים נמוכים בכמה עשרות סנטימטרים לכל היותר אפשר לחצות אותם?

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ח, ניסן תשע"ג, עמ' 192.

סרטון לחג והשבת באדיבות פרד"ס חב"ד מאת הרב יואל בייטש