בפרשת השבוע מסופר שביום השמיני להקמת המשכן קרא משה לאהרון ואמר לו "קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים והקר לפני ה'" (ויקרא, ט', ב').

התרגום המיוחס ליהונתן (ויקרא, שם), מבאר את ציוויו של משה - אמר משה לאהרון: קח לך עגל בן בקר לחטאת, כדי שלא יספר עליך השטן 'לשון שלישי' (לשון הרע) על עגל הזהב שעשית בחורב.

מדוע מכנה התרגום את הלשון הרע בשם 'לשון שלישי'?

אמרו חז"ל (ערכין, ט"ו:): המדבר לשון הרע הורג שלושה אנשים, את המספר החוטא, את השומע הנכשל גם הוא בחטא ואת האדם שעליו דיברו לשון הרע ומחריבים את חייו.

ספר 'תפוחי חיים' (חלק ג', פרשת שמיני, עמוד ז'), כותב רמז נאה הטמון ב'לשון תליתאי' - אילו הייתה מטרתו של המספר לשון הרע לצורך תועלת העניין, היה פונה ישירות לנשוא הסיפור ואומר לו "נראה לי שאינך נוהג כשורה", "אין ראוי לעשות כך וכך". ופעמים רבות יתברר לו כי אין כל בסיס לחשדותיו, כי אין הן אלא תערובת של דימיון ומציאות, תוצאה מהסתכלות מעוותת. אך המספר איננו רוצה לדבר עם האדם בעצמו. הוא מחפש אדם שלישי כדי לספר לו על מגרעותיו ועל מעשיו הלא טובים ולכן היא נקראת 'לשון שלישי'.

לפני שנים לא רבות אירע מקרה שהפצת סיפור כזב מחוסר תקשורת תקינה כמעט גרמה למחלבה יהודית לפשוט רגל. המעשה אירע ברבי משה פיינשטיין זצ"ל, שהתארח בבית פלוני, ובשעת ארוחת הבוקר לקח לידיו קרטון חלב כדי למזוג חלב ממנו, הסתכל על הקרטון, החזירו לשולחן ולבסוף מזג לעצמו חלב מקרטון של מחלבה אחרת. עד מהרה התפרסם בקרב יהודי ארצות הברית כי רבי משה נמנע משתיית חלב ממחלבה פלונית. החברה עמדה על סף פשיטת רגל ומנהליה נזעקו לביתו לשאול על מה ולמה.

לתדהמתם, לא ידע רבי משה מאומה מכל מה שסיפרו. נדהם ומשתאה הצהיר בפניהם כי אין לו מושג מי הפיץ את השמועה הבלתי מבוססת הזו וכי הוא לא אמר מילה לאיש באותו נושא.

התברר שהקרטון שרבי משה נמנע לקחת ממנו חלב היה ריק...

האדם שצפה במעשה היה בטוח שרבי משה נמנע מלהשתמש בו בגלל ההכשר, ובמקום לשאול ישירות את רבי משה, העדיף להפיץ את השמועה כהבנתו וגרם נזק לאנשים תמימים.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך צ"ג, ניסן תשע"ה, עמ' 223-224.