הפרשה פותחת במצוות מחצית השקל: "זה ייתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש. עשרים גרה השקל, מחצית השקל תרומה לה'" (שמות, ל', י"ג).

האלשיך הקדוש מביא בשם מהר"ש אלקבץ, כי בכוונה הורנו הקדוש ברוך הוא לתת חצי מטבע, כדי "להורות את בני ישראל ייחוס אחדותם - בל יעלה על לב איש מהם שהוא נפרד מחברו, אלא יחשוב כאילו כל אחד הוא חצי, ובהתחברו אל כל אחד ואחד מישראל נעשה אחד שלם. על כן כל אחד יביא מחצית".

בספר 'ילקוט יצחק' מובא רמז הטמון במילה 'מחצית': האות הראשונה והאות האחרונה של 'מחצית' מרכיבות את המילה 'מת'. שתי האותיות השניות מתחילה ומסוף של 'מחצית' מרכיבות את המילה 'חי'. באמצע המילה ממוקמת האות צ', לאמר, הצדקה מחברת את ה'חי' ומפרידה את ה'מת', כמו שנאמר "צדקה תציל ממוות" (משלי,ף י', ב').

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף ביומי', כרך ל', אדר תש"ע, עמ' 170.